בני הזוג אבי קינן ואירית קינן תובעים 5.3 מיליון שקל מקבוצת וואן, הבעלים עדי אייל ומשרד הביטחון, בטענה שלא קיבלו את מלוא התמורה בפרויקט תקשורת רחב היקף של חיל המודיעין. התביעה הוגשה (18.9.23) לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
קינן אומרים, כי הם מספקים שירותי ייעוץ ואפיון אסטרטגי, ליווי פרויקטים, טיוב הליכים, חדשנות והטמעת מערכות טכנולוגיות, ובין לקוחותיהם:
אמזון, דֶל טכנולוגיות, אינטל, משרד הביטחון, חיל המודיעין,
בנק הפועלים,
בנק לאומי, טבע, כי"ל ואוניברסיטת בר-אילן. אייל הוא המנכ"ל ובעל השליטה בחברת מיחשוב ישיר, שהיא הבעלים של חברת וואן טכנולוגיות תוכנה.
התביעה עוסקת בפרויקט תלת"ן של חיל המודיעין, אשר החל בשנת 2009 ומטרתו הייתה לאחד את כל המערכות הממוחשבות של החיל למערכת אחת. לדברי קינן, החיל שכר את שירותיהם לייעוץ בפרויקט כבר בראשית דרכו, ולאחר שנה וחצי הם זכו גם במכרז לליווי הפרויקט עצמו והצליחו לנהל אותו לאחר כשלונות של גורמים קודמים, עד שעלה לאוויר בשנת 2014. התמורה שהובטחה להם הייתה 1.8 מיליון שקל.
בשנת 2015 זכתה וואן במכרז לשלב החמישי של הפרויקט וקינן ניהלו גם את פעילותה. באותה שנה החליטו משרד הביטחון וחיל המודיעין, שקבוצת וואן תהיה צינור טכני להעברת התשלומים לכל הגורמים החיצוניים המעורבים בפרויקט, כדי להקל על ההתחשבנות מצידם; בתמורה קיבלה וואן עמלה בגובה 8%, על חשבון הספקים. לטענת קינן, בשנת 2017 הם ביקשו מקבוצת וואן 3.7 מיליון שקל תמורתם עבודתם בשנים 2016-2015, אולם וואן הודיעה שאינה יכולה לעשות זאת והוסכם שהחוב ייפרע בתשלומים חודשיים - אך גם בפועל הם קיבלו 1.4 מיליון שקל בלבד.
עוד נטען בתביעה, כי בתחילת 2019 הפסיקה וואן להעביר את התשלומים לקינן, וכך נוצר חוב של 3.5 מיליון שקל בגין השנים 2018-2017. לדברי קינן, חלק מן החוב הכולל הוא כספים שהעביר משרד הביטחון לקבוצת וואן אך נותר בידיה, ואילו חלקו - כספים שהמשרד עצמו טרם שחרר.
קינן מציינים, כי בשנת 2019 פתחה מצ"ח בחקירה בנוגע לעבודות שביצעו ספקי פרויקט תלת"ן (כולל קינן) כנגד הזמנות שיצאו בדיעבד, מה שגרם לקבוצת וואן נזק של 500,000 שקל בדמות כספים שעיכב משרד הביטחון - ונראה שהיא מחזיקה כבני ערובה את כספם-שלהם כדי ללחוץ על המשרד לשלם לה סכום זה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד דני כביר, מיכל אמסטר וליבנת רקובר, וטרם הוגשו כתבי הגנה.
