נשיא ארה"ב,
ג'ו ביידן, חתם (30.10.23) על צו נשיאותי מרחיק לכת בנושא הבינה המלאכותית - הצעד המשמעותי הראשון בעולם להתמודדות עם סכנותיה של הטכנולוגיה המתפתחת במהירות. הצו מורה לחברות לדווח לממשל הפדרלי על סיכונים שמא מערכות אלו יסייעו לטרוריסטים או לפיתוח נשק להשמדה המונית. מטרה נוספת של הצו היא להתמודד עם סכנות ה-"deep fake" - זיופים ברמה גבוהה של תכנים העלולים, למשל, לפגוע בטוהר הבחירות או להונות צרכנים.
לדברי ביידן, זיופים כאלה משתמשים ב
בינה מלאכותית ליצירת סרטונים ושמע שמטרתם להכפיש, להפיץ פייק ניוז ולבצע הונאות, וציין, כי די בהקלטה אותנטית של שלוש שניות כדי לבצע זיוף נרחב. "ראיתי אחד משלי", סיפר על ניסיון שעשה צוותו ליצור הודעה מזויפת מפיו. "אמרתי: מתי לעזאזל אמרתי את זה?" הצו כולל גם צעדים לעידוד ההשקעות בבינה המלאכותית, בכוונה ברורה לשמור על ההובלה האמריקנית ולבלום את התחרות הגוברת מצד סין.
הצו מורה לחברות המפתחות את כלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר לבחון את המערכות, כדי להבטיח שלא ניתן להשתמש בהן לטרור ולייצור נשק להשמדה המונית. הממצאים יימסרו לממשל והחברות אינן חייבות לפרסם אותם. חברות המספקות מחשוב ענן מחויבות לדווח לממשל על לקוחות זרים. הצו גם ממליץ להטמיע "סימני מים" בתמונות, סרטונים ושמע המפותחים בידי בינה מלאכותית, כדי שכל צרכן יוכל לדעת מהו מקורם. לסימון שכזה יש חשיבות לא רק מול איומים ביטחוניים ופוליטיים, אלא גם ברמת בתי הספר: כך יוכלו המורים לזהות עבודות שאינן יציר כפיהם של התלמידים.
מטרה נוספת של הצו היא להראות שארה"ב - בה נמצאות החברות המובילות בתחום הבינה המלאכותית - פועלת להתמודדות עם סכנותיה, כאשר אירופה כבר מתקדמת עם חוקים משלה. סגנית הנשיא, קאמלה האריס, תייצג השבוע את ארה"ב בוועידה בינלאומית בנושא שמארח בלונדון ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק, ותציע לאמץ ברחבי העולם את הצעדים שבצו.
עם זאת, היקפו של הצו מוגבל יחסית, שכן לנשיא יש סמכות להורות לממשל הפדרלי כיצד להשתמש בבינה מלאכותית - אך יכולתו להתערב במגזר הפרטי פחותה בהרבה. ביידן עצמו ציין בטקס החתימה, כי גם הקונגרס צריך לתרום את חלקו - וספק אם הדבר אפשרי בקונגרס המפולג קשות. ביידן הדגיש, כי מבחינתו הצו הנוכחי הוא רק צעד ראשון בעידן חדש של רגולציה שמטרתה לקבוע את הגבולות להפעלת הטכנולוגיות החדשות הנושאות בחובן בשורות גדולות וגם סכנות ניכרות.
ראשי החברות הגדולות המפתחות בינה מלאכותית - כמו גוגל,
מיקרוסופט, OpenAI ומטא - אמרו שהם מצפים מן הממשל לאסדר את התחום וחלקם אף מקדמים בברכה את הצו. לדברי החברות, הן חוששות מתביעות נגדן אם כלי הבינה המלאכותית ינוצלו לרעה, ומקווים שמגבלות פדרליות יסייעו להרגיע חששות בקרב הלקוחות מפני שימוש בכלים אלה.