משרד המשפטים: מדריך לשימוש בתכנים ברשת לצורכי הסברה

שימוש בתכנים שאינם מוגנים ב"חומת תשלום", ציטוט חלקי שלהם, שימת לב להנחיותיו של היוצר המקורי ומתן קרדיט במידת האפשר. אלו כללי האצבע שמציעה מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים (12.11.23), לשימוש בתכנים דיגיטליים לצורכי הסברה בידי מתנדבים העוסקים בכך מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל.

המסמך מתייחס לישראלים רבים הפועלים מיוזמתם בהסברה לטובת המדינה, ובמקרים רבים מבצעים עבודה נרחבת ומשפיעה הרבה יותר מזו של המדינה. לעיתים מדובר בידוענים, לעיתים ב"אושיות רשת" ולעיתים במי שמבקשים לסייע אל מול ההסתה, השקרים והאנטישמיות המציפים את הרשת. המחלקה מדגישה, כי "עד היום לא ידוע לנו ולו על סכסוך משפטי אחד באשר לזכויות יוצרים בהקשר של הסברה והסיכון המשפטי הוא מצומצם ממילא. עם זאת, לאור היקפי הפעילות ההסברתית, אנו מבקשים להמנע מאפקט מצנן על פעילות רצויה זו כתוצאה מאי בהירות משפטית".

לדברי המחלקה, השגת הסכמה מצד המפרסם המקורי איננה רלוונטית בשל הצורך להגיב במהירות. המשרד שקל ליצור לפעולות הסברה פטור סטטוטורי מדיני זכויות יוצרים באמצעות חקיקה, אך החליט להימנע מכך משום שבתי המשפט יידרשו לקבוע מהי "הסברה" ומשום שיש מקרים בהם גם לצורכי הסברה השימוש אינו צריך להיות חופשי. לכן, הוחלט להותיר על-כנו את הדין הקיים ולקבוע כללי אצבע שיבהירו מתי השימוש מותר גם על פיו.

המחלקה מעריכה, כי במקרה הרגיל של הסברה לצורכי המלחמה - הדבר ייחשב לשימוש הוגן בתכניהם של אחרים. הגנה זו מתחזקת כאשר השימוש הוא למשל בתכנים עובדתיים גרידא, וכאשר ההיקף שניטל מהיצירה המקורית אינו נרחב ומטרתו לאפשר גישה לעובדות ולא לביטוי היצירתי הגלום בה. גם מתן קרדיט ליוצר יגדיל את ההגנה של שימוש הוגן. אם היוצר המקורי מבקש במפורש להפיץ את התכנים, הדבר מהווה רישיון לכך - אך יש להיזהר מהכנסת שינויים ביצירה ורצוי לתעד את אותה הזמנה. גם הפצה של תוכן המצוי ברשתות החברתיות מותרת, שכן תנאי השימוש בהן מתירים זאת במפורש.

כללי האצבע שמציע משרד המשפטים הם:

• העדפה של תכנים שאינם מוגנים ב"paywalls" כמו אמצעי תקשורת בינלאומיים שהגישה לתכניהם היא למנויים בלבד. הפצה של תכנים שהגישה אליהם התאפשרה לאחר תשלום והפצתם כך שהכל יוכלו לגשת אליהם ללא תשלום, עלולים להוביל לקביעה שאין המדובר בשימוש הוגן.

• העדפה של פרסום לא מלא של תכנים, אם אפשר. ישנם מצבים בהם שימוש חלקי יחטיא את המטרה. אולם בקצה השני של הסקאלה נראה, כי בלא מעט מקרים לא יהיה הכרח לשדר שידור מלא כדי להעביר מסר מסוים.

• העדפה להמנע מפעולה כנגד רשיון. פעמים רבות מומלץ להמנע מפרסום של תכנים שמי שיצר אותם ביקש לא להפיצם או להגביל את הפצתם. עם זאת, ישנם מצבים בהם גם פעולה נגד רשיון תהווה שימוש הוגן, למשל: ערוץ תקשורת המנסה למנוע פרסום של טעות שעשה.

• במידת האפשר, יש מקום לשקול מתן קרדיט ליוצר התוכן. הקרדיט צריך להתאים לסטנדרט המקובל והסביר בנסיבות העניין ולכן לא תמיד יהיה צורך בדבר.

• השימוש בתכנים של גורמים עוינים כמו חמאס אינו מוגבל בידי דיני זכויות היוצרים.

• כדאי להימנע מסילוף יצירה בדרך שפוגעת בכבודו של היוצר אם הדבר לא משרת את מטרת השימוש.

המשרד גם מציע נוסח של גילוי נאות בעמוד של המפרסם, במיוחד אם זהו דף עצמאי ולא במסגרת רשת חברתית. עוד מומלץ לשמור צילומי מסך לצרכים ראייתיים (למשל להראות שהיוצר עודד את השימוש בתוכן). אם מתבצע ניטור ובדיקה של מקור היצירה, כדאי לתעד את הדברים.