חברה ממשלתית תפעל כדי להשיב את נכסיהם של יהודים שנספו בשואה ליורשיהם, ובמידה ואלה לא יאותרו או שאינם עוד, יוקצו כספים מתוך הנכסים למטרות סיוע לניצולים והנצחת הנספים. כך מוצע בתזכיר הצעת חוק ממשלתית שהפיץ (יום ה', 10.6.04) משרד המשפטים.
במדינת ישראל נמצאים כיום נכסים אשר היו בבעלותם של יהודים שנספו בשואה ואשר יורשיהם או בעלי הזכויות בהם טרם אותרו והנכסים טרם הושבו להם.
מדובר בנכסים שמקורם ברכישות והשקעות בארץ של יהודים מגרמניה ושאר המדינות שנכבשו על-ידי גרמניה הנאצית ובעלות בריתה, שנעשו ממניעים אידיאולוגים-ציוניים או ממניעים כלכליים ואחרים ואשר בעלי הזכויות בהם נספו, כפי הנראה, בשואה.
את הנכסים אליהם מכוון החוק ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: נכסים שיש יסוד להניח שבעליהם נספו בשואה ומנוהלים כ"נכסים עזובים" על-ידי האפוטרופוס הכללי, לפי הוראות חוק האפוטרופוס הכללי; וכן נכסים שיש יסוד להניח כי בעליהם נספו בשואה, ומנוהלים או מוחזקים על-ידי בנקים, גופי נדל"ן וגורמים פרטיים וציבוריים אחרים בישראל, וטרם הועברו לניהולו של האפוטרופוס הכללי.
במשרד המשפטים אומרים, כי בשתי הקבוצות יחד מדובר במגוון רחב של נכסים - נכסי נדל"ן, מיטלטלין, כספים, פיקדונות, ניירות ערך, נכסים שהופקדו בנאמנות בבנקים ואצל גורמים אחרים, פוליסות ביטוח וזכויות שונות.
מטרתו של החוק היא, להביא לאיסופם של כלל הנכסים של נספי השואה, הנמצאים בארץ, ולפעול לאיתור היורשים ובעלי הזכויות בנכסים אלה, על-מנת להשיב להם את הנכסים. כמו כן, החוק נועד להביא לכך שנכסים של נספי השואה אשר למרות מאמצים שנעשו לאיתורם, לא נמצאו יורשיהם ובעלי הזכויות בהם, לא יישארו יותר בידי המנהלים או המחזיקים שאינם בעליהם, או ינוהלו בנאמנות ללא שימוש על-ידי האפוטרופוס הכללי, אלא ישמשו למטרות של סיוע לניצולי שואה שעודם בין החיים ולפעולות להנצחת זכר השואה והנחלתו לדורות הבאים ולהנצחת זכר הנספים בשואה.
כיום חיים בקרבנו השרידים האחרונים מהשואה ומספרם הולך ופוחת יום יום. במשרד המשפטים אומרים, כי השנים הקרובות הן ההזדמנות האחרונה ממש, לסייע להם ולהביא לשיפור רווחתם. לדבריהם, למדינת ישראל מחויבות ערכית, מוסרית ואנושית לסייע לאנשים אלה בכל דרך אפשרית.
חברה ממשלתית תוקם מכוח החוק
לשם הגשמת החוק, שייקרא חוק נכסים של נספי השואה (השבתם ליורשים והקדשתם למטרות הנצחה וסיוע), התשס"ד-2004, מוצע כי יוקם גוף מיוחד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) ולמטרות ציבוריות שיאוגד כחברה ממשלתית, אשר יחולו על הקמתו ועל דרכי פעולתו הוראות מיוחדות שנקבעו בחוק ואשר מטרותיו הן השבת נכסים של נספי השואה והקדשתם למטרות סיוע והנצחה.
החברה תפעל במטרה להשיב נכסים של נספי השואה לזכאים להם וכן להקצות מתוך הנכסים כספים למטרות סיוע ולמטרות הנצחה בהתאם להוראות החוק.
על-פי הצעת החוק, הנכסים של נספי השואה, המנוהלים על-ידי האפוטרופוס הכללי והמנוהלים או מוחזקים על-ידי גורמים פרטיים וציבוריים, יוקנו לחברה שתוקם והיא תפעל לאיסופם של כל נכסי נספי השואה מידי כל הגורמים בישראל המחזיקים בהם כיום.
כן מוצע, כי החברה תפעל לאיתור היורשים של כלל הנכסים שהוקנו לה ובין השאר, תקיים תהליך איתור מיוחד שפרטיו קבועים בחוק, במסגרתו יהיה פרסום רחב לציבור בארץ ובחו"ל של רשימת הנכסים ובעליהם המקוריים ופניה ליורשים להגיש תביעות. בדיקת התביעות לא תהיה כפופה לסדרי דין נוקשים, וניתן יהיה לערער על התביעות בפני ועדת ערר.
מתוך הניסיון שהצטבר בפעולות דומות בעולם, הפעולות לאיתור יורשים של רכוש נספי השואה, לרבות פרסומים ובדיקת תביעות מובילות למציאתם של חלק קטן יחסית של היורשים. על-כן, החוק מסמיך את החברה לעשות שימוש בנכסים של נספי שואה שלא יימצאו להם יורשים, למטרות סיוע לניצולי השואה שעודם בין החיים ולתמיכה בפעולות להנצחת זכר השואה והנחלתו לדורות הבאים ולהנצחת זכרם של הנספים, תוך שמירת חלק יחסי מן הנכסים לתביעות עתידיות של יורשים.
לעניין זה, תקום ועדה מייעצת לחברה, שיהיו חברים בה גם נציגי ניצולי השואה ונציגי ציבור אחרים, ותפקידה יהיה לייעץ לחברה באשר לשימוש בכספים שלא הושבו ליורשים, למטרות הסיוע וההנצחה.
שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, אמר ביחס להצעה כי "החוק איחר ב-50 שנה, כי יורשי הנספים בשואה ופליטי השואה היו חייבים לקבל את מה שהותירו קרוביהם שנספו. אם יש מדינה בעולם שבה אסור שכספים של ניספי שואה יישארו בידי הרשויות ולא יחולקו למגיעים להם - זו מדינת ישראל".
