ישיבת הקבינט הסתיימה בטונים גבוהים בעקבות צוות הבדיקה שהקים הרמטכ"ל

ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני הסתיימה הלילה (5.1.24) לאחר ויכוח קולני בין השרים בעניין צוות הבדיקה אותו הקים הרמטכ"ל לחקור את המלחמה. ראש הממשלה נתניהו הרגיע את הרוחות וביקש מכולם להניח את הנושא בצד ולהתמקד במלחמה. הוא קטע את הדיון בחצות, המועד שבו תוכננה הישיבה שנקבעה לשלוש שעות. מוקדם יותר נשמעה ביקורת על רא"ל הרצי הלוי על כך שהוא זה שממנה את הצוות שיחקור את תפקודו ואת תפקוד הצבא.

הכל החל כאשר בדקות האחרונות של ישיבת הקבינט, השרה מירי רגב קיבלה עידכון על הדיווחים בתקשורת בעניין מינוי הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר שאול מופז לחבר בצוות שיתחקר את אירועי ה-7 באוקטובר. רגב והשרים דוד אמסלם, איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ' תקפו את הרעיון וטענו שממנים לתחקיר את האנשים שעומדים מאחורי תוכנית ההינתקות.

"האם הוקמה ועדת חקירה בצבא על מחדלי 7.10?", שאלה רגב. רא"ל הלוי: "כעת אנחנו עסוקים בלחימה". רגב: "לא ענית לי לשאלה". אמסלם: "אני רוצה להבין, במקום להילחם זה מה שיש לכם לעשות, להתעסק בתחקור?".

הלוי ניסה להסביר לשרים שמדובר בתחקור טקטי שישמש את צה"ל להמשך הלחימה והפקת לקחים צבאיים, ולא בתחקיר מערכתי על הכשלים של ה-7 באוקטובר. השרה יפעת שאשא ביטון: "הבנאדם אמר לכם פעם אחת, עוד פעם, חמש פעמים - מה אתה מתנפל עליו?". טרופר: "לא הבנתי על מה אתה קופץ? הרמטכ״ל הסביר במה מדובר". שר הביטחון יואב גלנט ניסה להסות את השרים ואמר שהוא מגבה את הלוי ("מירי, אני לא עובד אצלך ולא חייב לך דין וחשבון").

בשלב מסוים, השר בן-גביר התחיל לדבר על הקונספציה שבה לטענתו שבוי הצבא ועל תוכנית ההינתקות. השר בני גנץ התערב, קטע אותו וצעק עליו ועל שאר השרים שתקפו את הרמטכ"ל הלוי: ""הנה תוציאו את הקונספציה, איך פספסנו אותך 20 שנה, מאז שנכנסת לתפקיד כל המצב הביטחוני השתפר, אין פיגועים ואין כלום. זה פ---- תחקיר מקצועי, מה הקשר להינתקות ולקונספציה?! הרמטכ"ל עושה תחקיר על מה שקרה עכשיו כדי לשרת את מטרות המלחמה ואת היכולת שלנו להיערך לעימות בצפון. זה לא תחקיר לאומי".

בדיון לא התקבלו החלטות משמעותיות על עתיד הלחימה, החטופים, היום שאחרי, או הרחקת חיזבאללה מהגבול.

הבוקר, מחה חבר הקבינט, השר סמוטריץ' על הדלפות מגמתיות מהישיבה וכתב: "אכן, בחמש הדקות האחרונות התקיים דיון סוער בסוגיית צוות התחקירים, אבל הטונים הגבוהים היו בין השרים ולא מול הרמטכ"ל. הדיון היה סביב שלושה נושאים: האם נכון לעסוק בתחקירים עכשיו תוך כדי המלחמה, האם התחקירים הם משהו צבאי פנימי או שנכון שתהיה מעורבות דרג מדיני, הרכב הצוות כשמופז הוא דמות פוליטית מובהקת וזאבי-פרקש הוביל קריאה לסרבנות בחודשים שלפני המלחמה".

לדבריו, עמדתו היא ש"תחקירים אופרטיביים שנועדו להפקת לקחים רלוונטית להמשך המלחמה נדרש לעשות תוך כדי, כל היתר אחרי המלחמה. למיטב הבנתי זו גם עמדת הרמטכ"ל. כל עוד מדובר בתחקירים מבצעיים טקטיים של איפה היה המודיעין ואיפה עמד כל כוח וכו' זה בהחלט עניין פנימי של הצבא. אם זה מעבר, קרי: איך הגענו לזה ומה לא נכון בתפיסת הביטחון שלנו בעשורים האחרונים ומה צריך לשנות אסטרטגית זה משהו שחייב להיות מובל על-ידי המדרג המדיני".

לגבי ההרכב הצוות החוקר, אמר כי "אפשר היה למצוא אנשים מתאימים יותר ופוליטיים פחות, בעיקר כדי לשמור על הניטרליות של צה"ל ועל האמון בו". לדבריו, שאלות וביקורת של דרג מדיני למפקדי צה"ל אינן 'השתלחות' ואינן סותרות גיבוי מלא. "מותר ואפילו רצוי לשאול את הצבא שאלות וגם לבקר אותו. הניסיונות למנוע את זה הם לא דמוקרטים ובעיקר מסוכנים מאוד. זה הלקח הראשון מהתחקיר הראשון של ה-7 באוקטובר".