1.4 מיליון איש חיים באי-ביטחון תזונתי בישראל

הדוח הלאומי לאובדן והצלת מזון מתפרסם זו השנה השמינית על-ידי לקט ישראל ו-BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ולראשונה בשיתוף משרד הבריאות. ניכר כי השפעות מלחמת "חרבות ברזל", מחייבות התייחסות להשלכות על אובדן המזון, אי-הביטחון התזונתי בישראל וכדאיות הצלת המזון לאור ההתרחשויות. כ-30% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי הקו הראשון של המלחמה. בעוטף עזה, המכונה "אסם התבואה של ישראל", נמצאים כ-20% מכלל שטחי החקלאות, באזור קו העימות בצפון נמצאים כ-10% נוספים משטחי החקלאות בישראל.

על-פי אומדני הדוח, היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2022 עומד על 2.6 מיליון טונות בשווי של כ-23.1 מיליארד שקל המהווים כ-37% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, 50% מהיקף המזון הוא בר הצלה כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של מעל 1 מיליון טונות ובשווי של כ-8.1 מיליארד שקל. עוד לפי הנתונים, 1.4 מיליון איש חיים באי-ביטחון תזונתי, קרי היעדר גישה סדירה למזון ראוי.

בעיית אי-הביטחון התזונתי היא בעיה הקיימת בשגרה במדינת ישראל אולם היא צפויה להחמיר עקב מלחמת "חרבות ברזל" והשפעותיה הכלכליות. השפעות המלחמה הביאו בין היתר לפגיעה משמעותית בענף החקלאות הישראלי תוך הגברת הסיכון לאובדן מזון ועליית מחירי תוצרת חקלאית, לצד חוסר בעבודה ואוכלוסיות שלמות שפונו מבתיהם, כל אלה, מחמירים את בעיית אי-הביטחון התזונתי ומכאן הצפי לגידול במספר הנזקקים למזון בכלל ובפרט למספר האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא.

לפי פרק מיוחד הנכלל בדוח ומסכם לראשונה את ההשלכות הבריאותיות של אובדן המזון בישראל העלות הבריאותית העודפת למשק מאי-ביטחון תזונתי בישראל בשנת 2022 עומדת על 5.2 מיליארד שקל, אשר הינם כ-5% מהוצאות הבריאות הלאומיות. גידול בכמות האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא יביא בתורו לעלייה נוספת בהיקף הוצאות הבריאות בישראל. מציאות זו של עלייה במספר האנשים שחווים אי-ביטחון תזונתי, במקביל לגידול בהיקפי אובדן מזון בשגרה, מחדדת את הצורך בשימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון והעברתו לצריכה על-ידי אוכלוסיות מוחלשות להתמודדות גם בתקופות של משברים.

לאובדן מזון יש גם עלות סביבתית גבוהה. על-פי נתוני הדוח בשנת 2022 הושלכו בישראל לפח 2.6 מיליון טונות של מזון (לאורך כל שרשרת הערך מהחקלאי ועד לצרכני הקצה). העלות הסביבתית של אובדן מזון נאמדת בכ-3.9 מיליארד שקל לשנה. פסולת מזון מהווה כשליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל ואובדן מזון בישראל אחראי ל-6% מפליטות גזי החממה בישראל. צמצום אובדן המזון יאפשר לחסוך משאבים רבים של אנרגיה, מים, קרקע, יקטין פליטות גזי חממה ומזהמים לאוויר וכן יצמצם עלויות לטיפול בפסולת.