"מצאתי את עצמי מתמודד עם החשוד ולא עם החקירות"

"מצאתי את עצמי מתמודד עם החשוד ולא עם החקירות". כך אומר תת-ניצב בדימוס אלי אסייג, שהיה מפקד היחידה הארצית לחקירות כלכליות (יאל"כ) בשנים 2021-2017, על התנהלותו של בנימין נתניהו בחקירת החשדות נגדו. אסייג הוא בכיר החוקרים שעלו על דוכן העדים במשפט נתניהו.

לדברי אסייג, "כל פעולה שהייתה קשורה לנתניהו וסביבתו הייתה טעונה אישור של היועץ המשפטי לממשלה [אביחי מנדלבליט], היינו מעדכנים בצורה עיתית ומקבלים אישורים. בגדול כל פעולה או תוכנית בכל מה שקשור למשפחת נתניהו היה טעון אישור של היועץ המשפטי. היו דברים שלא יכולתי לבצע, כמו שלא קיבלתי אישור לעשות מחקרי תקשורת לטלפונים של שרה [נתניהו], יאיר [נתניהו] וראש הממשלה.

"לא יכולנו לעצור את כולם ביחד כדי למנוע שיבושים, ובתיק הזה ברוך השם היו הרבה שיבושים. לא קיבלנו אישור לחקור את ראש הממשלה ובני ביתו יחד עם החשודים האחרים. היה צורך לתאם את החקירות של נתניהו, ולפעמים הוא בחו"ל והוא לא מרגיש טוב ויש לו ביקורים. לא היה לו אינטרס [להיחקר]. מצאתי את עצמי מתמודד עם החשוד ולא עם החקירות".

על-פי מזכרים שהגישה התביעה, לשכתו של נתניהו הציעה למשטרה מועדי חקירה מרוחקים, כולל חודש קדימה. אסייג העיד: "פניתי ליועץ המשפטי ושאלתי אם הוא יכול לפתור את הבעיה, כי הוא [נתניהו] דחה אותי כמה פעמים וזה פוגע בחקירה. כל חקירה, הוא קבע כמה זמן. החקירה הכי ארוכה הייתה 4.5 שעות". התובעת, עו"ד יהודית תירוש: "החקירות תאמו את צורכי החקירה?" אסייג: "לא. אפשרנו לו לנאום, לדבר. רוב התשובות היו 'לא זוכר'".

אסייג המשיך: "איך שהזמנו את יאיר נתניהו, שוחחתי עם עו"ד יעקב וינרוט והוא אמר משהו כמו שלא טוב שיאיר יגיע ליחידת משטרה, כי זה לא נעים מבחינתו. התלבטתי והצפתי את הסוגיה בפני המפקדים שלי ונציגי משרד המשפטים, ומצאתי פתרון - לחקור אותו במשרדי רשות ניירות ערך. זה היה מקובל על וינרוט וכך נעשה. ההנחיות היו לנהוג בזהירות וברגישות ולא לחרוג ושלא יהיה משהו שיפגע בו".

אסייג דחה את טענת ההגנה, לפיה חשודים נעצרו לתקופות ארוכות כאמצעי לחץ עליהם. "התנהלנו בצורה מקצועית וכל חשוד שהחלטנו לעצור, זה היה לפני הכל שיש חשד שמצדיק מעצר ונגזר מהפעולות שהיינו צריכים לבצע בימים שביקשנו. הדיונים הללו נעשו בכמה רמות, ורק לאחר שבדקנו וראינו שיש הלימה בין הפעולות לבין הימים, ניגשנו לבית המשפט. זה עמד במבחן של בית המשפט וקיבלנו פחות ימים מאשר בפרשיות אחרות".

עוד דחה אסייג את הטענה לפיה תפיסות כלכליות נועדו להפעיל לחץ על נחקרים: "תפיסת רכוש היא חלק מתפיסת ההפעלה של היחידה הכלכלית, ככל שיש חשד לעבירות כלכליות. בתיק 4000 דובר בחשד לעבירות שוחד והלבנת הון במאות מיליוני שקלים, ובהתאם לזה תפסנו רכוש. נהגנו כמו בכל תיק". הוא גם הסביר, שבני משפחות של חשודים נחקרו כדי לדעת איזה רכוש שייך לחשודים; "זו התנהלות רגילה של היחידה".

אסייג הוסיף: "החקירות בתיק 4000 נעשו בעוצמות הכי נמוכות שאני מכיר ב-36 שנות השירות שלי. לא ראיתי שום התנהגות חריגה של החוקרים. כולם אקדמאים, כולם עברו תהליך של חניכה, יש הרבה מאוד קצינים שיודעים מה כן ומה לא. ראיתי חקירות יותר קשוחות, קצת".