ועדת העבודה והרווחה קיימה דיון בנושא טיפול המוסד לביטוח לאומי בנפגעי פעולות איבה, לאור מלחמת חרבות ברזל. בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ
ישראל אייכלר: "על-פי הנתונים שהגיעו לוועדה, אנחנו עומדים בפני מעל 82,000 תביעות של אזרחים לביטוח הלאומי. לא היה דבר כזה מקום המדינה. הביטוח הלאומי צריך היערכות מיוחדת כדי לעמוד במשימה הזאת והמשימה שלנו היא לתמוך, לקדם ולתת לו את הכלים שהוא צריך כדי לוודא שלא יהיה אף אחד שזכאי לסיוע ולא יקבל אותו בגלל ביורוקרטיה".
המשנה ליועמ"ש הביטוח הלאומי עו"ד שלומי מור דיווח לוועדה על היקף הבקשות להכרה שהוגשו, על המענים לנפגעים ועל פעילות המוסד לביטוח לאומי מאז פרוץ הלחימה. לדבריו: "אנחנו עומדים כרגע על 82,453 בקשות להכרה של נפגעים מאז ה-7 באוקטובר, חלקם הגדול נפגעים בנפש. ההערכה היא שמרבית הבקשות יאושרו. לשם השוואה, מקום המדינה עד ה-6.10.23 הוכרו 9,027 איש בלבד. מה-7 באוקטובר ועד היום שילם המוסד לביטוח הלאומי 768,923,403 ש"ח לנפגעי המלחמה, זאת בנוסף לתשלומים השוטפים שהיו לפני כן. זה כולל תשלום וסיוע למשפחות החטופים, למשפחות של פצועים, לחטופים ששבו וסיוע ראשוני לנפגעים".
עוד הוסיף עו"ד מור: "מדובר בתרחיש שאיש לא נערך אליו, ואנחנו עושים ככל שביכולתינו כדי לתת מענה מהיר ויעיל לכל הפונים. באוקטובר-נובמבר הענקנו מענה ראשוני על בסיס תצהירים בלבד, בלי לבקש יותר הוכחות ובלי להכביד בפרוצדורות, נתנו כל מה שאפשר על-פי חוק, אבל לא נוכל לעולם להמשיך כך. אנחנו כבולים בשלשלאות החקיקה ואיפה שאין מסגרת חוקית שבה נוכל להשתמש - לא נוכל להמשיך ולסייע. צריך יהיה לתת מענה מתאים בחקיקה לאירועים מהסוג הזה, אחרת אני חושש שהמדינה לא תוכל לתת מענה טוב ומתאים לנפגעים".
עו"ד מור ציין מספר פערים שיש עדיין לתת להם מענה, כמו הצורך בהכרה קהילתית, במענים מותאמים לצעירים שנפגעו במסיבות, סיוע למעגלי תמיכה משפחתיים של משפחות חטופים, מתן שיקום מקצועי ונפשי לפני קביעת אחוזי נכות ועוד.
ח"כ קארין אלהרר: "הביטוח הלאומי היו הראשונים שעבדו ועשו מה שאפשר, מתחו את החבל כמה שהם יכולים והיו מחויבים לנושא. אם למישהו יש טענות צריך לבוא לממשלה ולמחוקק, כי החוק הקיים לא נותן מענה למקרה הקצה, ולא לאנשים שלא רוצים להיות מוסללים לבריאות הנפש, שרוצים לצאת לעבוד. צריך לחוקק חוק פיצוי על אסון, שיתן מענק חד-פעמי למי שהיה באזור, ליד, ולא נפגע ישירות.אם זה לא יעשה הביטוח הלאומי עלול לקרוס".
ח"כ
אפרת רייטן ציינה כי הצעת חוק שקידמה בשנה שעברה, הנותנת מענה לנפגעי אסונות אזרחיים, לא קודמה על-ידי משרד האוצר. לדבריה הליך החקיקה של הצעה, שעברה בקריאה ראשונה, יכול להימשך גם היום, אולם משרד האוצר לא מקדם אותה.
יעל פלוס, תושבת כפר עזה דיברה על הצורך בהכרה קהילתית לתושבי עוטף עזה: "אני איבדתי את העסק, את הבית ואת המשפחה. מאדם שתמך ועזר לאנשים הפכתי לנזקקת, ועכשיו רוצים שאגיש תביעה כנכה. אנחנו לא נכים, אנחנו נפגעי פעולות איבה. הרסו לנו את הבית, רצחו לנו משפחה וחברים. המדינה צריכה להכיר בנו בלי שנוכר כנכים. אנחנו לא צריכים להתחנן לקבל את מה שמגיע לנו. אני לא מבינה איך 3 חודשים אחרי אין החרגה של ישובים שנפגעו, איך כבר ב-8.10 לא הוצע לנו סל פינוי למשך כל התקופה? "
גיא אהרון מזר, ניצול הנובה אמר: "ביטוח לאומי בא הרבה לקראתינו אבל יש מה לשפר. המענה הקיים לא מותאם לנו כי התט"ר זה רק למי שלא עובד. מה אני צריך לא לעבוד כדי לקבל כסף? אם אני עובד פעמיים בשבוע כדי שיהיה לי למה לצאת מהבית לא אומר שאני בסדר. אתם מעודדים אותנו לשקוע ולא להשתקם. איש לא הולך להתעשר על הביטוח הלאומי, האינטרס של כולנו זה לחזור לשגרה".
נגה בן פרז, אימא של ניצול מהנובה הקריאה קטע שכתבה ניצולה נוספת מהמסיבה ולאחר מכן אמרה: "בגלל שהבן שלי היה חייל לקח לו 3 חודשים לקבל הכרה. עכשיו הוא צריך לחכות חודשיים לטיפול פסיכולוגי כי יש עומס. אני הלכתי לכל הוועדות עבור הבן שלי, הוא לא היה מסוגל לדבר. הם צריכים לקבל הכרה אוטומטית".
