הקב"ה עם ההורים המאמצים? בעקבות חשיפת העובדה שאמו המאמצת של "ילד המריבה" היא נוצריה, קובע (יום ג', 15.6.04) הרב הראשי האשכנזי, יונה מצגר: זכות האם הביולוגית על בנה פקעה, בשל גיורו של הילד.
סעיף 5 לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981, קובע כי "אין מאמץ אלא בן דתו של המאומץ". אך בעוד אמו הביולוגית של "ילד המריבה" היא נוצריה, הרי שהוריו המאמצים הם יהודים דתיים. פתרון אפשרי לסבך המשפטי שיצרה העובדה שנחשפה אתמול מצוי בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.
סעיף 13א(ג) לחוק זה קובע, כי "לא תומר דתו של קטין אלא בדת של הוריו או של אחד מהוריו, או של אדם שהקטין היה סמוך על שולחנו, מתוך כוונה לאמצו, בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה להמרת הדת, ובתנאי שבית המשפט שוכנע כי ההמרה דרושה לשם אימוצו של הקטין בידי אותו אדם לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981". במקרים בהם מדובר בילד שאינו יהודי, נוהג השירות למען הילד למסור את המאומץ למשפחה דתית, כדי לאפשר את גיורו בהתאם לדרישת בית הדין של גיור.
בהופעתו בכנס שופטים בצפון אמר הרב הראשי האשכנזי, יונה מצגר, כי עקרונית, על-פי ההלכה, האם אינה רשאית לוותר על בנה, שכן זיקתה לילדה שונה לגמרי מזיקתו של בעל חפץ כלשהו לרכושו. בעוד שבעל רכוש רשאי למכור או לוותר על זכותו הקנינית בכל עת שירצה, אמר הרב מצגר, האם אינה יכולה לוותר על בנה והיא נשארת אמו של הילד בכל עת. לכן, אמר מצגר, עקרונית יכולה האם הביולוגית לחזור בה בכל שלב מהחלטתה למסור את בנה, ולקבלו בחזרה.
עם זאת, הוסיף מצגר, היות שבמקרה זה מדובר באם נוצריה שהביעה את הסכמתה שבנה יעבור הליכי גיור על-מנת להמיר את דתו לדת היהודית, ייתכן שהמצב שונה. לדעת הרב, אם אכן הושלם גיורו של הילד ונעשה לפי ההלכה, לאם הביולוגית אין עוד זכות בבנה, לפי הכלל הקובע כי "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי". כלומר, גיורו של הגר מהווה לידה משפטית-הלכתית מחודשת ומנתק אותו מזיקתו הביולוגית לאמו.
לעומת זאת, אם גיורו של הילד לא הושלם, הרי שהילד אינו יהודי, ולכן הוא מוסיף להיות בנה של האם הביולוגית. במקרה כזה רשאית האם הביולוגית לדרוש אותו ולקבלו לידיה.
