ביהמ"ש אישר את המתווה לניהול הילולת מירון

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, ארנון דראל, דחה (4.3.24) שתי עתירות נגד מתווה הילולת מירון בל"ג בעומר הקרוב, עליו החליט משרד ירושלים. דראל קובע, כי מדובר בהחלטת מדיניות שאין מקום להתערב בה, ושהיא אף מוצדקת לגופה.

בעקבות אסון מירון לפני שלוש שנים, המליצה ועדת החקירה הממלכתית למנות להילולה מפיק-על שיהיה אחראי על כל ההיבטים. בשנה שעברה שכרה המדינה לשם כך את חברת עזריאלי הפקות, עם אופציה להפעלתה גם השנה. אולם, השנה החליט המשרד שלא לממש את האופציה, אלא לשכור יועץ-על ולצידו לשכור מספר חברות ביניהן תחולק הפקת ההילולה. המשרד גם החליט שלא לפרסם מכרז אלא לפנות לארבע חברות, שלדבריו יכולות ליצור יחסי אמון מיוחדים עימו: בנדה הפקות, וי.איי.פי ליאור הפקות, טאלנט (מריו ייזום) הפקה ואפקט בס"ד הפקות. בנדה נבחרה ואמורה לקבל 2.9 מיליון שקל.

עזריאלי הפקות וחברת כפיים שיווק וקידום מכירות עתרו הן נגד המתווה והן נגד ההימנעות מפרסום מכרז, בין היתר בטענה שמדובר בסטייה מהותית מהמלצה מרכזית של ועדת החקירה, אשר לדבריהן אף עלולה לסכן חיי אדם. המשרד השיב, כי המתווה החדש אינו משנה מהותית את אופן הפקת ההילולה אלא רק את אופן ההתקשרות עם המפיקים, וציין שהגורמים הרלוונטיים ובראשם המשטרה תומכים בו.

דראל אומר כי מדובר בהחלטת מדיניות מובהקת, שאיננה בלתי חוקית או בלתי סבירה בצורה קיצונית - ולפיכך לבית המשפט אין סמכות וכלים להתערב בה. מדובר בהחלטה מוצדקת, שכן היא מאפשרת להגדיל את מספר המתמודדים על הפקת מקטעי ההילולה. אין פגם בהחלטתו של המשרד לפתור באמצעות מינוי יועץ-העל את בעיית הפיצול. המתווה אינו סוטה מהמלצות הוועדה, ולמעשה אינו שונה מאשר אשתקד - משום שגם עזריאלי הסתייעה באחרים בהפקת ההילולה, מציין דראל.

בנוגע להחלטה שלא לפרסם מכרז לבחירת יועץ-העל אומר דראל, כי השאלה היא האם מדובר בהתקשרות המצריכה יחסי אמון מיוחדים ומצדיקה פטור ממכרז. מדובר לא רק בהפקה, אלא בתפקידים נוספים שמשמעותם היא שהיועץ יהיה זרועו הארוכה של המשרד ועליו לייצג את האינטרס הציבורי. לפיכך, קובע דראל, ניתן לומר שיש צורך ביחסים שכאלה. בהתחשב בהיקפו העצום של האירוע, פרק הזמן שהוא אורך וריבוי המתחמים, יש הצדקה להימנע מן הסיכון של הגשת הצעות רבות במכרז רגיל, כך שתימנע מן המשרד היכולת המלאה לבחור את הגורם המתאים.

עוד קובע דראל, כי לא נפל פגם בדרך בה פנה המשרד לארבעת המציעים ובכך שביקש מידע ממשרדי ממשלה אחרים, וגם לא בהימנעותו מלפנות לעזריאלי וכפיים. לבסוף דחה עזריאלי את הטענה לפיה הצעתה של בנדה לא עמדה בתנאי הסף ולכן יש לפסול אותה. עזריאלי חויבה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל למשרד ולבנדה, וכפיים תשלם למשרד 15,000 שקל. את עזריאלי ייצגו עוה"ד אילן בומבך ויריב רונן; את כפיים ייצג עו"ד דוד לוונטהל; את המשרד ייצג עו"ד מני מנחם; ואת בנדה - עו"ד דן ישעיהו.