החברה התל אביבית 'אנטקו' פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בבקשה להוציא צו מניעה קבוע ובתביעת פיצויים בסך שני מיליון ש"ח, כנגד חברת י.מ.א ארט מדיה בע"מ מנצרת עלית ואחרים.
בתביעה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי יעקב וחנה קלדרון, טוענת אנטקו כי הנתבעים מפיצים תוכנה ומעגלים משולבים מזויפים, אשר מפרים את זכויות היוצרים שלה.
בכתב התביעה נטען, כי "התוכנה המזוייפת מהווה העתקה מדוייקת של התוכנה המקורית לרבות [העובדה] שהינה מתורגמת לשפה העברית, ומפרה את זכויות היוצרים של אנטקו וטיבט בקוד המקור, בצורה, במבנה, בסדר ובארגון של התוכנה המקורית ובזכויות אנטקו בתרגום תוכנה זו לעברית".
"מדובר באמצעי אבטחה המאפשר בקרה ופיקוח מקומי ומרחוק על אזורים קבועים, המוגדרים מראש על-פי צרכי הלקוח". אנטקו טוענת עוד, כי "מערכות אלה כוללות אמצעי גילוי, מעקב והתראה כגון מצלמות וגלאים אלקטרונים המותקנים באזורים אלה".
בתביעה נטען עוד, כי "השוואה של המערכות המקוריות של אנטקו למערכות המזויפות שמפיצים הנתבעים מלמדת, כי המדובר במעשה של חיקוי מדוייק - הן של התוכנה והן של המעגל המשולב, כאשר המחירים של המערכות המזויפות נמוכים בעשרות אחוזים מן המחירים של המוצרים המקוריים". התובעת טוענת, כי "הנתבעים צורבים את התוכנה המקורית על-גבי תקליטורים ומוכרים את התוכנה המועתקת ללקוחותיהם. המדובר בתוכנה מגרסה שמספרה 2.50.20".
אנטקו מעריכה, כי מעשי הנתבעים גורמים לירידה במכירות של הכרטיס והתוכנה וכי היתה מצליחה למכור כרטיסים ותוכנות מקוריות בהיקף שמכרו הנתבעים. החברה מעריכה את נזקיה בגין אובדן מכירות בסך 3 מיליון ש"ח. כמו כן, אנטקו טוענת כי מעשי הנתבעים הסבו נזק בלתי הפיך למוניטין שלה אותו היא מעריכה במיליון ש"ח. סכום התביעה הועמד על כשני מיליון ש"ח לצרכי אגרה בלבד.
אנטקו היא חברה פרטית אשר עוסקת, מאז הקמתה בשנת 1967, בפיתוח, תכנון והקמה של מערכות תקשורת ואבטחה והינה מעסיקה 15 עובדים. בין לקוחותיה נמנים, בין היתר, צה"ל ומשרד הביטחון, משרדי ממשלה, בנקים, שגרירויות, בתי חולים, מוסדות ציבור, רשתות שיווק, בתי אבות, יהלומנים, ומפעלים יצרניים בכל הענפים ועוד.
