אחוז גידול האוכלוסייה ב-2003 הוא הנמוך ביותר מאז שנת 1990, ונאמד ב-1.8% בלבד. גידול זה דומה בהרכבו לגידול האוכלוסייה בשנות ה-80, אז היווה מרכיב מאזן ההגירה הבינלאומית (עולים מינוס יורדים) 6% בלבד מסך כל הגידול. כך עולה מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בסוף שנת 2003 נאמדה אוכלוסיית ישראל ב-6.748 מיליון תושבים. במהלך שנת 2003 נוספו לאוכלוסייה בישראל כ-117 אלף נפש.
בשנת 2002 עמד שיעור הגידול על ,1.9% בשנת 2001 על 2.2% ואילו בשנת 2000 על 2.6% ההאטה בקצב הגידול נובעת בעיקר מצמצום מספר העולים המגיעים לישראל. ירידה של 10 אלף עולים בשנה: ב-1002 הגיעו 46.5 אלף עולים; ב-2002 הגיעו 36.7 אלף,
וב-3002 הגיעו 26.1 אלף עולים.
בשנת 2003 חלה ירידה בקצב הגידול של האוכלוסייה במרבית המחוזות והנפות בישראל בהשוואה לשנה הקודמת. במחוז תל אביב (1.164 מיליון נפש), עמדה תוספת האוכלוסייה למחוז על כ-3,000נפש - עלייה של 0.3% בשיעור הגידול. עדיין, הגידול במחוז זה הוא הנמוך מבין המחוזות.
שיעורי הגידול הגבוהים ביותר גם בשנת 2003 היו במחוז המרכז - ,2.3% שהוא המחוז בעל האוכלוסייה הגדולה ביותר בארץ (מונה 1.577 מיליון נפש); במחוז הדרום (2.1%-) מחוז זה מונה 968.6 אלף נפש, ובאזורי יהודה ושומרון וחבל עזה - 5.3% (באזור זה 231.8 אלף נפש).
מחוז הצפון גדל ב-9.1% מיליון נפש. אם יימשך קצב הגידול הנוכחי באוכלוסיית יהיה מחוז זה, כבר בשנת 2004 או לכל היותר בשנת 2005 המחוז השני בגודלו במדינה מבחינת מספר התושבים המתגוררים בו, אחרי מחוז המרכז. אוכלוסיית מחוז הצפון צפויה אז להיות גדולה יותר מאשר במחוז תל אביב.
ירושלים
העיר ירושלים מנתה בסוף 2003 כ-2.396 אלף נפש. גידול אוכלוסיית העיר הוא הגבוה מבין ארבעת הערים הגדולות במדינה (תוספת אוכלוסייה של כ-13 אלף נפש).
באוכלוסיית העיר ירושלים מתרחשים שני תהליכים מקבילים המשפיעים על גידולה: מצד אחד תוספת אוכלוסייה צעירה במיוחד כתוצאה מריבוי טבעי גבוה של 15.7 אלף נפש) כמעט 19 אלף לידות מול 3.2 אלף פטירות בשנה (2003 ומצד שני גריעת אוכלוסייה כתוצאה מהגירה פנימית שלילית) עזיבת תושבים לערים אחרות במדינה ביחס לנכנסים אליה (של בסביבות -5,000 נפש). נתונים אלה ממשיכים מגמה של מאזן הגירה שלילי בעיר מזה למעלה מעשור.
העיר תל אביב-יפו וסביבותיה
בעיר תל אביב-יפו שמנתה בסוף 2003 כ-363.4 אלף נפש, נוספו כ-3 אלף נפש, מסתמן שינוי במגמת הגידול. לראשונה מזה עשור לפחות נרשם מאזן הגירה פנימית חיובי לעיר. אמנם עדיין קטן בהיקפו, אך ייתכן כי מעיד על שינוי מגמה.
שיעור גידול אוכלוסיית ערי המרכז הסובבות את העיר תל אביב-יפו בטבעת הפנימית ובטבעת התיכונה שלמטרופולין תל אביב מצוי בירידה, קיפאון ואף שלילי לעיתים.
לדוגמה, בערים רמת גן, פתח תקווה, בתים, חולון, לוד, רמת השרון, הרצליה, רעננה וכפר סבא - שיעור הגידול נע בין 1% לכ-1%, שיעורים המעידים על גידול כמעט אפסי בערים אלה.
באזור הדרומי של מטרופולין תל אביב, ניתן לציין שתי ערים מרכזיות: ראשון לציון ואשדוד, שגדלו בקצב גבוה יחסית לאורך כל שנות ה-90 בעקבות תנופת בנייה וקליטת אוכלוסייה, בעיקר מקרב העולים שהגיע ובגלי העלייה מבריה"מ.
בשנתיים האחרונות נרשמה בהן האטה בקצב הגידול, בעיקר עקב צמצום במספר העולים. בראשון לציון - העיר הרביעית בגודלה בארץ עם 214.6 אלף תושבים בסוף 2003, מדובר על תוספת אוכלוסייה של כ-3,000 נפש. ב-2003 נרשמה האטה בקצב הגידול: 1.4%, לעומת 1.8% בשנת 2002 למעלה מ-70% מהגידול של אוכלוסיית העיר מקורו מריבוי טבעי 3,300) לידות לעומת 1,100 פטירות.
גם באשדוד, העיר החמישית בגודלה אשר מנתה 192 אלף תושבים, תסופת האוכלסויה ב-2003 הסתכמה ב-4,500 נפש (מסתמנת ירידה בשיעור הגידול השנתי 2.4%) ב-2003 לעומת 3.5% ב-2002. בשנת 2003 השתקעו בעיר 1,300 עולים חדשים, לעומת 2,000 עולים בשנת 2002 תוספת האוכלוסייה כתוצאה ממאזן הגירה פנימית חיובי היה 1,100 נפש בשנת 2003 לעומת 2,300 נפש בשנת 2002.
בעיר בני ברק כ-6.931 אלף נפש, שיעור גידול שנתי של 0.5%. בשנים האחרונות נרשמה האטה בגידול, על אף הרכב האוכלוסייה הצעיר. זאת, בעקבות הגירת תושבים אל מחוץ לעיר. בשנת 2003 נגרעו מאוכלוסיית העיר כ-3,000 נפש כתוצאה ממאזן הגירה שלילי (בעיקר ליישובים בעלי צביון דתי כגון ביתר עילית ואלעד ולשכונות דתיות באופיין בערים הגדולות) אשדוד ופתח תקווה. עיר זו מתאפיינת בצפיפות אוכלוסייה גבוהה במיוחד של כ-19 אלף נפש לקמ"ר.
במהלך שנת 2003 העיר רחובות עברה את מניין 100 אלף תושבים ומונה כ-1.001 אלף נפש. בעיר נרשם שיעור גידול שנתי של 3%. רחובות הנמצאת בטבעת התיכונה של מטרופולין תל אביב, נוסדה כמושבה בשנת 1890. הגידול בשנה האחרונה נבע בעיקר מריבוי טבעי: תוספת של 1,200 נפש, המהווים 90% מסך כל הגידול
בשנה זו.
חיפה וסביבותיה
באוכלוסיית העיר חיפה (מונה 269.4 אלף נפש), היתה גריעה של כ-1,400 נפש לעומת השנה הקודמת. גידול של 0.5% חיפה המשיכה לקטון בשנת 2003 בעקבות צמצום בהגעת עולים 1,100) עולים ב-2003 לעומת לעומת 1,700 עולים ב-2002. בשל מאזן הגירה פנימית שלילי ) יצאו מהעיר 2,200 תושבים יותר מאשר נכנסו אליה. כמו כן, מתאפיין הגידול בעיר בריבוי טבעי נמוך יחסית: 3,300 לידות מול 2,600 פטירות בשנת 2003 ריבוי טבעי זה הוא גם הנמוך ביותר מבין ארבע הערים הגדולות במדינה.
גידול איטי ואף כמעט אפסי היה באוכלוסיית הקריות. בקריית אתא אחוז גידול שנתי של 0.2% בקריית ביאליק 0%, בקריית ים 0.9% ובקריית מוצקין 0.8%. זאת, עקב מאזן הגירה פנימית הקרוב לאפס ושיעורי ילודה נמוכים. ערים אלה עוברות מזה זמן רב תהליכי הזדקנות אוכלוסייה.
יישובים ערביים
94% מהאוכלוסייה הערבית בישראל מתגוררת ביישובים המונים 2,000 תושבים ומעלה. בשנים האחרונות נרשמה ירידה בשיעורי הגידול ביישובים עירוניים ערביים רבים. ירידה זו ניתן לייחס בעיקר לצמצום במספר הלידות, שיש להן חלק מכריע בסך כל הגידול ביישובים אלה) בשונה מיישובים יהודיים, היישובים הערביים מתאפיינים בדרך כלל בשיעורי הגירה נמוכים ביותר - ולכן מרכיב הריבוי הטבעי הוא הגורם החשוב והמשפיע על קצב הגידול. בארבע השנים האחרונות נרשמה ירידה במספר הלידות במרבית היישובים הערביים העירוניים. גורם נוסף, אך משני בהשפעתו על קצב הגידול ביישובים אלה, הוא מגמת ירידה במספר המקרים של איחוד משפחות בשנים האחרונות.
יישובים כפריים
האוכלוסייה המתגוררת ביישובים כפריים בישראל, כלומר יישובים שאוכלוסייתם מונה פחות מ-2,000 תושבים, מנתה בסוף 2003 כ-1.265 אלף נפש, המהווים מעט יותר מ-8% מאוכלוסיית המדינה.
האוכלוסייה הכפרית גדלה במהלך שנת 2003 במעט יותר מ-41 אלף תושבים, ואחוז הגידול השנתי עמד על 2.6% עיקר הגידול באוכלוסייה זו מקורו בריבוי טבעי (74%) מהגידול והשאר ממאזן הגירה חיובי 26% מהגידול. העולים החדשים שהשתקעו ביישובים הכפריים 3,000נפש מהווים את המרכיב העיקרי במאזן זה.
מרבית האוכלוסייה ביישובים הכפריים, מתגוררת במסגרת של מושבים ומושבים שיתופיים המהווים 40% מסך כל האוכלוסייה הכפרית. בשנת 2003 נוספו למסגרת מגורים זו כ-5,300 תושבים, כאשר שיעור הגידול השנתי עמד על 2.4% בממוצע, נמוך במעט יותר מאחוז לעומת גידול אוכלוסייה זו בשנה הקודמת.
בקיבוצים (מנו 116.2 אלף נפש בסוף שנת 2003) נרשמה עלייה קלה בקצב הגידול, שעמד על 0.5% בשנה, לעומת שיעורים כמעט אפסיים ואף שליליים שאפיינו את הקיבוצים בשנים האחרונות.
עיקר תוספת האוכלוסייה לקיבוצים בשנת 2003 הגיעה מהשתקעות של עולים חדשים - 2,100 נפש שחלקם מתגוררים בקיבוצים במסגרת של לימודי אולפן, וכן מהגירה של תושבים ותיקים אל הקיבוצים 4.2 אלף נפש. אולם מאזן ההגירה הפנימית הוא עדיין שלילי (6,100 נפש שעזבו את הקיבוצים בשנת 2003).
