רסאן אל-אימאם, בעל טור בעיתון "א-שרק אל-אווסט" היוצא בלונדון, מנתח את תאוות השלטון של השליטים הערבים ואת התמכרותם לשררה.

"איבוד ההיגיון" או "השיגעון לשלטון", כפי שמתאר זאת בעל הטור הערבי, באים לידי ביטוי בהתמכרות הנרקיסיסטית החולנית של המנהיג הערבי לשלטון והתעטפות בתארים של "קדושה אלילית".

הוא מאשים, כי השלטון המהפכני הערבי הצליח לייצר, בניגוד לחברה המערבית, מושג חדש: "שליט עריץ צודק". על-מנת לטשטש את העריצות, לטענתו, נהגו מספר מנהיגים ערביים למזג בין אישיותם לבין גיבורי ההיסטוריה. לבסוף תוהה הפובליציסט, שמא החברה הערבית, היא שמייצרת במו ידיה את עינוייה, דיכוייה והגבלותיה.

להלן חלקים ממאמרו [כפי שתורגמו על-ידי מכון ממר"י; בכתובת: www.memri.org.il]:

"ד"ר עבד אל-רזאק אל-סנהורי, אבי החוק האזרחי במצרים ובעולם הערבי, נהג לומר, כי פוליטיקאי מאבד חצי משכלו כאשר הוא נכנס לתפקיד שר ואת החצי השני כאשר הוא יוצא ממנו... אל-סנהורי היה קורבן לאמירתו המפורסמת...

"אל-סנהורי היה אחד השואפים לתפקיד שר שחשף, מתוך ניסיון, את מצב 'איבוד ההיגיון' הנגרם על ידי המינוי לתפקיד שר, אך אנו זקוקים לבסס גילוי זה על פסיכולוגיה ערבית שתבחן בצורה מדעית את 'שיגעון השלטון', כתופעה נפשית ושכלית חולנית אשר הביאה אנשים פשוטים לדבוק בשלטון, לשמור אותו לעצמם בלבד ולא לוותר עליו, אלא באילוץ של כוח זר כפי שקרה לסדאם חוסיין.

"מה מזין את שיגעון השלטון? האם זהו ההיגיון הערבי המסוגל ליצור את מיתוס הגיבור? או זהו המשטר הפוליטי? ושמא זו החברה הערבית, המייצרת בעצמה את העינויים שלה, את דיכויה ואת הגבלותיה?

"אני סבור כי הקשר השלילי בין ההיגיון, המשטר והחברה [בעולם הערבי] הוא האחראי ליצירת מיתוס הגיבור, הלוקח מונופול על השלטון ומתמכר לו עד כדי שיגעון...

"השלטון המהפכני [הערבי] הצליח לייצר 'שליט עריץ צודק' שהתגשם באישיותו של 'הגיבור' גמאל עבד אל-נאצר. [נשיא מצרים לשעבר] עבד אל-נאצר לא שאב את הלגיטימיות שלו מן המהפכה הצבאית שביצע אלא מהפופולריות שלו בציבור, כשגייס את הרגשות באמצעות סיסמאות האחדות והצדק הסוציאליסטי. כך מחלו לו ההיגיון והחברה על 'עריצותו' ועל תבוסותיו ונסלח לו על כך שלקח מונופול 'מטורף' על השלטון...

"עטיפת המונופול על השלטון בעטיפה אידיאולוגית התמוטטה עם נפילת התוכנית הפאן-ערבית, כשנאצר הובס ונעלם [מן הזירה הציבורית]. נכון, הסיסמא המשיכה להתקיים, אך ההתמכרות המונופוליסטית לשלטון כפתה כלים חדשים [לפעולה]...

"המונופול של אדם אחד על השלטון הכתיב גם את ביטול הזיכרון הפוליטי כדי לגרום לדורות [החדשים] להיות בורים לגבי עברם הקרוב. מחיקת ההיסטוריה או עיצובה [מחדש] נעשתה באמצעות... מיזוג בין האישיות של גיבור ההווה לבין הביוגרפיות של גיבורי ההיסטוריה. [כך, למשל] סדאם חוסיין הוצג כממשיכו של צלאח אל-דין אל-איובי, כממשיכו של נבוכדנצר וכממשיכו של פייסל - המלך הראשון של עיראק המודרנית....

"ההתמכרות הנרקיסיסטית החולנית לשלטון אילצה [את השליטים] להיעזר באנשים ללא שאיפות ומתחת לרמת האינטליגנציה הכללית, ולהטביע אותם בשחיתות או בהשתתפות במעשי דיכוי. כשסדאם עקר מן השורש שכבה אחר שכבה של פוליטיקאים, הוא שיתף את עוזריו חסרי האישיות בעריכת משפט לחבריהם או ליריביהם, ואף אילץ אותם לקחת חלק בחיסולם הפיזי.

"שיגעון השלטון גרם להתנתקות מהמציאות, להרס כל דבר הגיוני ולכך שהעניקו לאדם תארים של 'קדושה אלילית', באופן שלא מאפשר למתוח עליו ביקורת או לתחקר אותו...

"עם סיום המלחמה הקרה בניצחון הדמוקרטיה המערבית, נתונים המשטרים הטוטליטריים לבלבול המזעזע את עקרון המשכיות המונופול על השלטון.

"למעלה משמונים משטרים טוטליטריים בעולם הפכו למשטרים דמוקרטיים... המשבר של סדאם הוא המשבר של כל משטר טוטליטרי שלא מבין את התנאים המשתנים שבהם לא ניתן ל'גיבור', לשבט או לעדה, להתמכר לשלטון ולקחת עליו מונופול - בעולם שבו מהפכת המידע מצמצמת את המרחקים וחושפת את עוולות המשטרים העריצים...".

מכון ממר"י החל בהפצת סרטונים

המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון (ממר"י) נוסד בשנת 1998 והוא פועל מאז ללא מטרות רווח. בממר"י אומרים, כי פעילות המכון נועדה להכשיר את הקרקע להידברות כנה ואמיתית בין העמים והצגת תמונה רחבה של המציאות, אשר תאפשר הנחת יסודות לשלום יציב בין ישראל לפלשתינים וליתר העולם הערבי.

במכון, שמרכזו בוושינגטון, מתנהל מעקב שוטף אחר התקשורת הערבית והפרסית בחתכים שונים, בדגש על הלך הרוח במזרח התיכון. למכון סניפים בירושלים, לונדון, ברלין ובגדד. תוצריו מתפרסמים בכמה שפות באתר האינטרנט שלו.

לפני כשבוע וחצי השיק המכון ערוץ חדש באתר האינטרנט שלו - ערוץ של לקטי וידיאו מן העולם הערבי. מדובר בעליית מדרגה חשובה מבחינת המכון, המשפר את השירות ללקוחותיו. הערוץ החדש (באנגלית בלבד) מצוי בכתובת: www.memri.org/video.

מה בין ממר"י למרכז המידע של המל"מ

בעצם פתיחת הערוץ החדש, הצטרף מכון ממר"י למרכז המידע של המרכז למורשת המודיעין (מל"מ) בראשות ד"ר ראובן ארליך, המהווה אף הוא כלי בשירות ההסברה הישראלית. זאת, באמצעות הפצת תוצרים משולבי מדיה.

בין השניים קיימים כמה הבדלים עיקריים. ראשית, מכון ממר"י, בניגוד למרכזו של ד"ר ארליך, אינו גוף רשמי; שנית, מרכזו של ד"ר ארליך מתבסס בעיקר על מסמכי שלל ופחות על התקשורת הגלוייה. להלן כתובת אתר האינטרנט של מרכז המידע במל"מ: www.intelligence.org.il/sp/main.htm.

בנוסף, ניתן לצפות בקריקטורות מתוך העיתונות הערבית, אשר מתפרסמות מטעם מכון ממר"י: www.memri.org/cartoons.