ח"כ גילה פינקלשטיין (מפד"ל) פנתה (ג', 20.7.04) ליו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוני בר-און, בהצעה דחופה לשינוי תקנון הכנסת - לגבש סנקציות כלפי משרדי ממשלה שאינם מספקים מענה לפניות הח"כים בזמן.
תקנון הכנסת מעניק לחברי הכנסת אפשרות להעביר לכל משרד ממשלתי שאילתה בנוגע לנושא שבתחום אחריותו. השר הנשאל מחויב לספק מענה לשאילתה מעל דוכן הכנסת, בתוך 21 יום מרגע קבלתה. באפשרותו לקבל ארכה של 21 יום נוספים ולאחריהם שבוע נוסף, אך לא יותר מפרק זמן זה.
כך קרה, למשל, שביום 17.6.04, נענתה במליאה שאילתה על-ידי שר החקלאות בדבר עתידה של יחידת הפיצו"ח על רקע דיוני תקציב 2004. השאילתה המקורית הופנתה לשר על-ידי ח"כ פינקלשטיין בתאריך 3.11.03, כלומר חלפו שישה חודשים וחצי עד שהשר נעתר להשיב.
שאילתה נוספת שהוגשה בנושא האלימות בעיר ירוחם הופנתה לשר לביטחון פנים ביום 3.12.03 ונענתה במליאה, יחד עם 42 שאילתות שהופנו אליו, ביום 16.6.04, שוב לאחר שישה חודשים.
"מבירור שערכתי", אומרת ח"כ פינקלשטיין, "עולה עיוות חמור יותר, לפיו נותרות עשרות שאילתות מיותמות שכלל אינן מקבלות התייחסות כלשהי מהמשרד הנשאל, וזאת בשל העדר סנקציה כלשהי שתאלץ את המשרד הספציפי לספק מענה בתוך זמן סביר". בהקשר זה מציינת פינקלשטיין, כי שאילתות שהופנו למשרד לענייני תפוצות וירושלים מעולם לא נענו. גם משרד הפנים לא השיב לחמש שאילתות שהופנו אליו במושב הקודם.
"שרי הממשלה אינם ממהרים, בלשון המעטה, לתת מענה הולם לשאילתות שהופנו אליהם. לא אחת נוטל לעצמו השר הנשאל פרק זמן של מספר חודשים עד מתן המענה. בתוך כך מאבד נושא השאילתה את הרלוונטיות שלו. לא ייתכן שנניח לפער המעיק שבין כללי התקנון לביצוע נוהל השאילתה בפועל. בסופו של דבר פוגם הפער הזה בכלי פרלמנטרי שנועד לשמש פיקוח של הכנסת על הרשות המבצעת", לדבריה.
בתוך כך, כאמור, דורשת ח"כ פינקלשטיין לעגן בתקנון סנקציה כלפי משרד ממשלתי שאינו מספק מענה הולם בתוך 60 יום.
