ביהמ"ש: תוכניתו של אמנון לוי <br>פרסמה לשון הרע על רמי שקלים

"מדובר במכלול ומסכת שלמה של שידורים ופרומואים, שכל כולה מהווה נדבך אחר נדבך בפרסום של לשון הרע, שבא להציג את ד"ר רמי שקלים כנוכל וכשרלטן". כך קבע (5.9.04) בית משפט השלום בתל אביב, בהחלטת ביניים שניתנה בתביעת הדיבה שהגיש המומחה לקבלה ונומרולוגיה נגד התוכנית "השבוע עם אמנון לוי" ששודרה בערוץ 2 (כיום היא נקראת "שומר מסך").

סגן נשיא בית המשפט, השופט ד"ר קובי ורדי, סיים בכך את הדיון בשאלת האחריות לפרסום, וקבע כי התוכנית ומפיקיה הוציאו לשון הרע, וחייב אותם בהוצאות משפט בסך 50 אלף ש"ח, בגין ההליך עד כה. בחודש נובמבר יחלו הדיונים בשאלת גובה הנזק והפיצוי המגיע לד"ר שקלים, בגין הוצאת הדיבה.

בית המשפט קבע, כי אנשי התוכנית ניסו להציג את שקלים כנוכל, תוך זלזול בשיטות הקבלה ובשימוש בקמעות ובפתקים, על-אף שלא "הביאו עדות של מומחה לגבי תורת הקבלה ולא סתרו את עדות התובע לגבי הקבלה המעשית והיותו מומחה בתחום זה, לאחר שהוציא 12 ספרים ומשמש כמרצה בתחום זה אותו למד וחקר".

נשוא התביעה: 3 תוכניות ופרומואים רבים בשנת 2002

בפני בית המשפט הובאה תביעתו של שקלים, ד"ר לפילוסופיה יהודית, מומחה להגות, פילוסופיה וקבלה, מרצה מבוקש ומחבר ספרים רבים בתחום, העוסק גם במתן ייעוץ בנושאי קבלה מעשית במסגרת עמותת מוסדות שערי רחמים לישראל היושבת ביבנה, שהוקמה במטרה לקדם את החקר והיישום של תורת הקבלה, ממנה הוא מקבל שכר. סכום התביעה: 2 מיליון ש"ח.

בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד ערן לב, נטען כי במסגרת 3 תוכניות "השבוע עם אמנון לוי" ששודרו בשעת צפיית שיא בערוץ 2, בחודשים ינואר ומרס 2002, והפרומואים (קדימונים) לתוכניות אלה, הוצאה דיבתו של שקלים.

שקלים: המפיקים לא עמדו בתנאים שהוצבו מראש

בתוכנית הראשונה, כך נטען, הוצגה כתבה שצולמה במצלמה נסתרת, בה אדם בשם דדוש, מבקש את עזרתו של שקלים, שהוצג כשרלטן השייך לאותו ציבור של מאחזי עיניים הגובים כספים במירמה, כשהנתבעים השמיטו את הקטע בו שקלים אומר, כי אינו מבקש כלל שכר, ואף מדגיש כי אין בייעוץ משום מעשה ניסים כלשהו.

שבוע לאחר מכן, הוצע לשקלים להופיע בתוכנית, וזה הסכים בתנאי שיצויין כי הוא סובל מהזעת יתר בעקבות טיפול תרופתי. לטענתו, לא רק שהנתבעים לא ציינו עובדה זו, אלא שהמצלמות אף התמקדו על זיעתו, תוך מתן הרושם לציבור הצופים שהוא למעשה משקר.

לדבריו, הוא נתן לתחקירני התוכנית מספר טלפונים של מטופליו, תוך קבלת הבטחה להעלות מי מהם לשידור על-מנת שיישמע צידו בעניין, אולם הבטחה זו לא קוימה אף היא.

בתוכנית השלישית, ששודרה בחודש מרס, נאמר כי העמותה רכשה לשקלים דירה וכי היא משלמת לו שכר דירה, וזאת למרות ששקלים מסר לתחקירן פרטים שונים מכך, ואף הציע לו לראות את חוזה רכישת הדירה.

התובע: איני עוסק במאגיה או בכישוף, אני רק מייעץ

שקלים הדגיש בתביעתו, כי הייעוץ שהוא נותן בנושאי קבלה מעשית אינו במאגיה, כשפים או כל מעשי ניסים למיניהם והוא אינו מתיימר להציג עצמו כ"מקובל". לדבריו, הוא מעולם לא הציג עצמו כעושה ניסים או כפותר בעיות, אלא אך ורק כמי שנותן ייעוץ בתחום הקבלה המעשית עליו הינו אמון, כאשר כל הפונים אליו עשו זאת בהתאם להמלצות שקיבלו מאנשים אחרים שפנו בעבר לקבלת שירותיו.

עוד טען, כי מאז שידור התוכניות, קליניקת הייעוץ שהוא מפעיל ביבנה ריקה מפונים, הוא חדל מלהיות מוזמן להרצות, הרצאות שנקבעו לו זה מכבר בוטלו וספר שהוציא לאחר השידורים, עליו עמל במשך כארבע שנים, נקנה במספר העתקים מצומצם.

הנתבעים: הוא קיבל כל הזדמנות אפשרית להשמיע טענותיו

הנתבעים - אמנון לוי, 'גשם תקשורת בע"מ' שהיא מפיקת התוכנית, ו'טלעד אולפני ירושלים' שהיא בעלת הזיכיון לשדר התוכנית והקדימונים - טענו מנגד, כי כל האמור בשידורים הינו אמת והתוכנית חושפת את האמת כשירות חשוב לציבור הצופים עקב תלונות רבות שנתקבלו אודות התובע.

לטענתם, שקלים קיבל את כל ההזדמנויות האפשריות להשמעת גרסתו ועמדתו והם מכחישים את טענתו, לפיה אמר למי מהם אודות בעיית ההזעה שיש לו בעקבות טיפול תרופתי.

לדבריהם, התובע הציג עצמו כמי שהוא בעל יכולות רפואיות, מחלק קמיעות ו-ויטמינים למיניהם והוא אינו מסתפק במתן ייעוץ, אלא אף משרה בפני האנשים המגיעים אליו את התקווה כי טיפולו יעניק להם את המזור המיוחל. לטענתם, הסכומים שהתובע גובה מוצגים כתרומה לעמותה, כאשר בפועל ביצוע התשלום אינו וולנטרי כפי שנהוג לעשות במקרה של תרומה.

ביהמ"ש: הנתבעים פעלו בצורה חד-צדדית ומגמתית

"באופן כללי ניתן לומר", כתב השופט ורדי בהחלטתו, "שהנתבעים פעלו במקרה זה בצורה חד-צדדית, לא מאוזנת, תוך קביעת עמדה כלפי התובע, שמדובר בנוכל ושרלטן והצגתו באור שכזה בצורה מגמתית ולא מאוזנת, תוך ניצול הכוח האדיר של המדיה הטלוויזיונית להצגת עמדה לא מאוזנת זו, תוך זלזול בתובע ובתחום הקבלה והמיסטיקה, עמדה שייתכן ונבעה מחוסר היכרות / חוסר תחקיר מעמיק / חוסר הבנה / חוסר אמונה בתורת הקבלה".

"כבר בפתיח של התוכנית הראשונה", ציין ורדי, "המצביע על 'הצהרת הכוונות' של הנתבעים והשקפת עולמם, הבהיר אמנון לוי שמדובר ב'עדות שתמחיש כיצד עובדת תעשיית הקבלה, איך מוציאים כספים מאנשים שנקלעו לצרה תוך הבטחה להוציא אותם ממצוקתם בעזרת קמע'".

"הפתיח משקף את מטרת והשקפת הנתבעים הנוקטים, למעשה, עמדה נגד 'תעשיית הקבלה'... וכל שנעשה על-ידי הנתבעים אחר כך, היה ניסיון לבסס השקפה ומטרה זו וזאת, באופן חד-צדדי ולא מאוזן".

"אפשר לעשות מהקמעות "קבלת שבת'"

בית המשפט הדגיש, כי "לא מדובר רק בדיווח שלהם על העובדות כהווייתן, אלא כאמור, בניסיון להציג את התובע כנוכל תוך זלזול בשיטות הקבלה ובשימוש בקמעות ובפתקים. הנתבעים לא הביאו עדות של מומחה לגבי תורת הקבלה ולא סתרו את עדות התובע לגבי הקבלה המעשית והיותו מומחה בתחום זה, לאחר שהוציא 12 ספרים ומשמש כמרצה בתחום זה אותו למד וחקר".

"הנתבעים מחד, לא מהססים להודות שאין להם ידע והבנה בקבלה, אך דבר זה לא מנע מהם להביע עמדה מזלזלת כנגד שיטות הקבלה, תוך גיחוך וזלזול, לדוגמא בפתק שהתובע מסר למר דדוש, שבו מופיעות אותיות ומילים שונות שיש להן משמעות לפי שיטת הקבלה, בעוד מר אמנון לוי מציג אותן בצורה מזלזלת, ביחד עם אמירות של מר דדוש שניתן לעשות בהן 'קבלת שבת' וכו'".

ביהמ"ש: העובדה שאמנון לוי נמנע מלהעיד אומרת דרשני

השופט ורדי ציין, כי העובדה שהנתבעים העידו שאמנון לוי הוא "האינסטנציה האחרונה" ו"הפה הסופי" בתוכנית ולמרות שיש מחלוקות לגבי אמירות, טעויות ופרשנויות לדברים שלו, "בחרו הנתבעים שלא להעיד את מר לוי בבית המשפט וזאת באופן תמוה ולא ברור - עמדה העולה בקנה אחד עם עמדת הכוח והזלזול שהציגו הנתבעים כלפי התובע".

"אי העדה זו של מר לוי", קבע ורדי, "מחלישה את עדות הנתבעים ואת יכולתם להתמודד עם תביעה זו ולהוכיח את המוטל עליהם לגבי ההגנות שהם טוענים להן. בנוסף, הנתבעים לא העידו גם את מר דדוש, אותו אדם שצולם במצלמה נסתרת והופיע באולפן בתכנית הראשונה, שעליו התבססה למעשה טענתם של הנתבעים וגם הנ"ל מחליש את עמדתם".

"תורת הקבלה מסובכת מאד ודורשת לימוד והעמקה. במקרה דנן שגו הנתבעים בכך שפנו לתחום זה בלא להעמיק בו מספיק, בלא לחקרו מספיק כדי להבינו ותוך נקיטת עמדה חד צדדית, כוחנית, לא מאוזנת... לא הוכח בפני שהתובע הציג עצמו כרופא וניצל לרעה את חולשותיהם וסבלם של האנשים הפונים אליו לרווח אישי".

לא לקחו בחשבון את הכוח העצום של המדיה הטלוויזיונית

"הנתבעים יכלו להציג את התובע ואת החשדות נגדו בצורה יותר מאוזנת, תוך התמקדות בחלק הכספי בלבד ויחסיו עם העמותה / הישיבה, אך הם בחרו להציג את התובע באור שלילי לחלוטין, כנוכל, תוך זלזול בשיטת הקבלה ובתובע כמייצגה ובכך הם שגו, כשהם לא לקחו בחשבון בצורה מספקת את הכח הרב שיש להם כמדיה טלוויזיונית ואת ההשלכות שיש לחוסר האיזון וחוסר הפרופורציות בהם הציגו את התובע, באור שלילי ביותר".

"יש לציין ולהדגיש גם שלמעשה מספיק היה ששידור אחד או הפרומואים או חלק מהם בלבד יהוו לשון הרע כדי לקבל תביעה זו, אך לטעמי מדובר במכלול ומסכת שלמה של שידורים ופרומואים שכל כולה מהווה נדבך אחר נדבך בפרסום של לשון הרע שבא להציג את התובע כנוכל וכשרלטן".

השופט ורדי דחה טענות הגנה שונות שהעלו הנתבעים, ובין היתר טענה להגנת "אמת הפרסום", וקבע כי "פעולות הייעוץ שנתן התובע לאנשים שונים במסגרתה של התובעת שקולות במהותן להליכה למגדת עתידות, קריאה בקפה / בקלפים וכד' ואף להליכה להתייעצות עם רב, שהרי בכל אחד מהאמורים אין המייעץ מבטיח לך כי הנאמר לך במסגרת הייעוץ אכן יתגשם ותכלית הייעוץ הנידון נעשה במסגרתה של האמונה וההאחזות באמונה זאת".

בית המשפט סיכם וקבע, כי "הנתבעים ראו את התובע כנוכל, זו היתה השקפתם והם יצאו מנקודת מוצא זו, אותה ניסו להצדיק בצורה לא מספיקה, לא מעמיקה ולא רצינית, תוך אי התעמקות ואף זלזול בנושא הקבלה והשלכה מכך על התובע, ללא מתן תגובה הולמת לתובע, ללא העלאת אנשים שידברו בשבחו, תוך שימוש מופרז ולא מאוזן בכוח הרב של המדיה הטלוויזיונית ותוך אי דיוקים מצד הנתבעים".

ת.א. 179364/02 ד"ר רמי שקלים ואח' נ' אמנון לוי ואח'