סאגת משחק הפתיחה של מכבי ת"א בליגת האלופות, שאמור להיערך בערב ראש השנה תשס"ה, ובו תתמודד הקבוצה התל אביבית מול קבוצת הפאר הגרמנית באיירן מינכן, מגיע היום (ה', 9.9.04) אל פתח דלתותיו של בג"צ, שמתבקש להכריע האם יש לקיים את המשחק במועדו, או שמא לאסור על מכבי ת"א והתאחדות הכדורגל לקיים אותו.
מדובר בשתי עתירות, שהדיון בהם יתקיים במאוחד. את העתירה הראשונה הגישו התנועה להגינות שלטונית והרב מרדכי נויגרשל, באמצעות יו"ר התנועה, מרדכי איזנברג. העתירה השנייה הוגשה על-ידי תנועת המחאה החברתית "שורת האזרחים", באמצעות דב אטשטיין.
העותרים דורשים מבג"צ להוציא צו שיאסור על ההתאחדות לכדורגל בישראל וקבוצת מכבי תל אביב לקיים את משחק הכדורגל בראש השנה וכן דורשים להוציא צו שיאסור על משטרת ישראל לספק שוטרים בתפקיד ובשכר למשחק הכדורגל המתוכנן.
אופ"א דחתה הבקשה לשנות מועד המשחק
העתירה מגוללת את סיפור ההגרלה של מכבי ת"א וניסיונותיה לשנות את רוע הגזירה שייעדה לה לפגוש את הקבוצה הגרמנית דווקא בערב ראש השנה. העותרים טוענים, כי לאחר שהתאחדות הכדורגל האירופית UEFA פסקה את החלטתה הסופית בנושא, ודחתה את בקשת הישראלים לשנות את מועד המשחק, "נדמו הקולות וכולם קיבלו עליהם את הדין. יקוב דין אופ"א את ההר. אין ברירה צריך לשחק אפילו בראש השנה".
"נדמו הקולות השוללים קיום משחק בראש השנה ולא נשמעו קולות בדבר אי הופעה למשחק, ואבד הכבוד הלאומי מפני פחד עסקני הספורט והאוהדים ומפני פחד האינטרסנטים, אשר הספורט להם כעסק כלכלי מניב פירות".
העותרים: "כיצד עם מוכר את ערכיו הלאומיים?"
לדברי העותרים, "לא ניתן להבין כיצד עם מוכר את ערכיו הלאומיים ואינו עומד בפיתוי הכסף והספורט. בכך מוכתם שמו של העם היהודי כולו בעיני העולם כולו".
ברובד המשפטי טוענים העותרים, כי קיום משחק בליל ראש השנה מהוה פגיעה קשה ברגשותיהם של יהודים חילוניים דתיים מסורתיים ולאומיים גם יחד. במשחק כדורגל שכזה, לדבריהם, יש "משום סימליות נוראה של התנערות מכל דבר יהודי, וכל זה מעל במה הנראית לעיני העולם כמייצגת את אזרחי ישראל".
העותרים מוסיפים, כי הטיעון בדבר ההפסד הכספי הכרוך בויתור על המשחק (או ההפסד הטכני במשחק עצמו) מהווה לדידם "הוספת חטא על פשע. וכי נמכור את כל הזיקה שלנו להיסטוריה היהודית ולערכינו עבור בצע כסף כלשהו?", הם תוהים.
העסקת השוטרים למשימה זו בערב החג אינה חוקית
בהתייחס להעסקת משטרת ישראל בשמירת הסדר והביטחון במשחק, טוענים העותרים כי העסקה שכזו איננה חוקית. לטענתם, משחק הכדורגל המדובר איננו בגדר פיקוח נפש משום שהוא יזום ואינו מחוייב המציאות, ובאם לא יינתן אישור לקיומו לא ייווצר הצורך בהסדרת ביטחון ושלום הציבור.
הופעת שוטרי משטרת ישראל במשחק הכדורגל הזה, טוענים העותרים, היא הופעה כשוטרים הממלאים תפקיד לכל דבר ועניין. הופעה זו, המתרחשת בערב ראש השנה, "איננה מתיישבת עם ערכיה של ישראל כמדינה יהודית", אחד משני ערכי היסוד של מדינת ישראל המוגדרת "מדינה יהודית ודמוקרטית".
הופעתם של שוטרים בתפקיד בערב ראש השנה, במשחק כדורגל, איננה מתיישבת גם עם ערך החג היהודי. ראש השנה הינו "קניין לאומי של העם היהודי", לא פחות משהוא "ערך דתי". ככזה, הינו חלק מן האלף-בית של "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית". לפיכך, הם טוענים, הופעתם של שוטרים בתפקיד במשחק כדורגל בערב ראש השנה איננה מתיישבת לטענתם עם החוק בישראל.
ההתאחדות לכדורגל מחוייבת לערכי היסוד החוקתיים של המדינה
לדברי העותרים, מאחר שההתאחדות לכדורגל היא גוף הנתמך על-ידי המדינה, היא מחוייבת לערכי היסוד החוקתיים שלה, בדיוק כשם שהמדינה מחוייבת אליהם. ההתאחדות פועלת כזרועה הארוכה של המדינה, או כגוף שנורמות המשפט הציבורי חלות עליו, ולכן לטענת העותרים גם ההתאחדות מחוייבת להימנע מקיום המשחק.
"ההתאחדות לכדורגל איננה רשאית לארגן משחק כדורגל בערב ראש השנה, מאחר שמדינת ישראל איננה רשאית לעשות זאת. מדינת ישראל איננה רשאית לארגן משחק כדורגל בערב ראש השנה, מן הטעם שהובא לעיל: היות הדבר בסתירה לערכיה כ"מדינה יהודית", מסכמים העותרים.
השופט יעקב טירקל, בפניו הונחה העתירה, הורה למזכירות לקבוע מועד לדיון בה לא יאוחר מה-14 לחודש, בפני 3 שופטים.
בג"צ 8313/04 התנועה להגינות שלטונית ואח' נ' שרת החינוך התרבות והספורט ואח';
בג"צ 8319/04 "שורת האזרחים" נ' שרת החינוך התרבות והספורט ואח'
