משרד המשפטים הפיץ תזכיר הצעת חוק ליישום תוכנית ההינתקות. המשרד מזמין את הציבור בכלל ואת תושבי הישובים שיפונו בפרט להעיר הערותיהם. על-פי המסמך, העלות המשוערת של ההינתקות תסתכם בכ-3-2.5 מיליארד ש"ח. עלות נוספת בסדר גודל של מיליארד ש"ח לפחות תהא בגין העברת הבסיסים והיערכות מחודשת של מערכת הביטחון. העלות הכוללת איפוא עשויה להגיע לכ-4 מיליארד ש"ח.
הצעת החוק כוללת סנקציות עונשיות חריפות נגד פורעי חוק. נקבע בהצעה, כי עונשם של פורעי חוק יהא עד שלוש שנים; ובנסיבות מחמירות - עד חמש שנים (ראו בהמשך).
משרד המשפטים מסר, כי ניתן לשלוח הערות לתזכיר החוק עד ליום כ"ט בתשרי תשס"ה (14 באוקטובר 2004) באמצעים הבאים:
כתובת דואר אלקטרוני –
tazkir@justice.gov.il פקס מס' – 02-6467052
לאחר קבלת ההערות ודיון בהם, תוכן טיוטת חוק אשר תובא בפני הממשלה. בכפוף לאישור הממשלה, יפורסם נוסח סופי של הצעת החוק שיונח וזו תובא לאישור הכנסת. על-פי לוח הזמנים שקבע ראש הממשלה, אריאל שרון, הצעת החוק תובא לאישור הכנסת מייד לאחר החגים.
בפתח המסמך, המחזיק 89 עמודים, הובאו הדברים הבאים:
הרקע והמשמעויות של ההחלטה, כפי שתוארו בה, הם אלה (ציטוט):
מדינת ישראל מאמינה כי עליה לפעול לשיפור המציאות הנוכחית. מדינת ישראל הגיעה למסקנה כי אין כיום שותף פלשתיני מולו ניתן להתקדם בתהליך שלום דו-צדדי. לאור זאת גובשה תכנית של התנתקות מדורגת, המבוססת על השיקולים הבאים:
א. הקיפאון הגלום במצב הנוכחי הינו מזיק. כדי לצאת מקיפאון זה, על מדינת ישראל ליזום מהלך שלא יהיה מותנה בשיתוף פעולה פלשתיני.
ב. מטרת התכנית להוביל למציאות ביטחונית, מדינית, כלכלית ודמוגרפית טובה יותר.
ג. בכל הסדר קבע עתידי, לא תהיה התיישבות ישראלית ברצועת עזה. לעומת זאת, ברור כי באזור יהודה ושומרון יישארו אזורים שיהוו חלק ממדינת ישראל, ובתוכם גושים מרכזיים של התיישבות יהודית, יישובים אזרחיים, אזורים ביטחוניים ומקומות בהם למדינת ישראל יש אינטרסים נוספים.
ד. מדינת ישראל תומכת במאמצי ארה"ב, הפועלת לצד הקהילה הבינלאומית, לקדם את תהליך הרפורמות, בניית המוסדות ושיפור הכלכלה ורווחת התושבים הפלשתיניים, על מנת שתקום הנהגה פלשתינית חדשה, אשר תוכיח עצמה כמסוגלת למלא אחר מחויבויותיה על-פי מפת הדרכים.
ה. היציאה מרצועת עזה ומאזור בצפון השומרון תקטין את החיכוך עם האוכלוסייה הפלשתינית.
ו. השלמת מהלך ההינתקות המדורגת תשלול את תוקפן של הטענות כנגד ישראל בדבר אחריותה לפלשתינים ברצועת עזה.
ז. מהלך ההינתקות המדורגת אינו גורע מן ההסכמים הקיימים בין מדינת ישראל לפלשתינים. ההסדרים הקיימים הרלבנטיים ימשיכו לחול.
ח. התמיכה הבינלאומית למהלך ההינתקות המדורגת רחבה וחשובה. תמיכה זו חיונית בכדי להביא את הפלשתינים לממש בפועל את המוטל עליהם בתחומי הלחימה בטרור וביצוע הרפורמות על-פי מפת הדרכים. אז יוכלו הצדדים לחזור לנתיב המו"מ.
בעניין הפינוי והפיצוי למתיישבים נאמר בהחלטה כך (ציטוט):
תהליך של פינוי כרוך בהשלכות אישיות משמעותיות רבות למתיישבים המפונים. על ממשלת ישראל מוטלת החובה לשים לנגד עיניה, בביצוע התוכנית, את ההשלכות על המתיישבים המפונים, הסיוע להם, ולהקל עליהם, ככל שניתן, במשך התהליך.
היום הקובע לזכות לפיצוי הינו יום קבלת החלטת ממשלה זו.
לזכאים לפיצוי, יוענק פיצוי הוגן וראוי, כפי שייקבע בחוק שייחקק לשם כך.
בהחלטה נקבע כי תתבצע עבודת הכנה הנדרשת ליישום התכנית. במסגרת זו הוקמה ועדה לענייני פיצוי, פינוי והתיישבות חלופית, אשר מתפקידה להכין את החקיקה בדבר פינוי ופיצוי, פרטי העקרונית והמדדים לפיצוי, לרבות מתן תמריצים, מקדמות, והיבטי הפיצוי של חלופות ההתיישבות באזורים מועדפים על-פי מדיניות הממשלה. המלצות הוועדה מיום 12.9.04 אושרו על-ידי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ביום 14.9.04, והן משמשות תשתית להצעת חוק זו.
"שטח סגור"
הצעת החוק החדשה כוללת פרק שנועד לאפשר לראש הממשלה למנוע כניסה לשטחים המיועדים לפינוי. "ראש הממשלה רשאי לקבוע, בצו או בצווים, באישור הממשלה, את השטחים שיפונו ואת יום פינויו של כל שטח"; ובהמשך - "ראש הממשלה רשאי לקבוע, בצו או בצווים, בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון פנים, יום שהחל ממנו תוגבל הכניסה לשטח שניתן לגביו צו...".
מעת הוצאת הצו, נאמר: "לא ייכנס אדם לשטח שהכניסה אליו הוגבלה ולא ישהה בו אלא בהיתר שיתן מפקד ובהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר". היתר כניסה יינתן "לישראלי שמקום מגוריו הוא בשטח המפונה", וגם זאת עד זמן הפינוי הסופי. היתרים נוספים יינתנו לגורמים אחרים כדי לספק שירותים ולמי שנוכחותם בשטח נחוצה. צו זו לא יחול על כוחות הביטחון וגורמים המספקים שירותי חירום אחרים.
עונשין
הצעת החוק כוללת ענישה קשה נגד ישראלים ו/או אחרים שייכנסו לשטחים המפונים ו/או יפריעו לכוחות הביטחון.
העושה אחת מאלה, נאמר בחוק, דינו שלוש שנות מאסר:
- נכנס לשטח שהכניסה אליו הוגבלה, או שוהה בו, ללא היתר או תוך הפרת תנאי מתנאיו;
- נכנס לשטח, שהכניסה אליו נאסרה, או שוהה בו, ללא היתר או תוך הפרת תנאי מתנאיו;
- מפר הוראה שניתנה בידי איש כוחות הביטחון;
- מפריע לאיש כוחות הביטחון או לאדם אחר הפועל לפי חוק זה, להוציא, להרוס או לאטום נכס שיש למסרו או לפנותו... או מפריע להם במילוי תפקיד אחר מתפקידיהם;
- משתתף בהתפרעות המפריעה לביצוע הוראה מהוראות חוק זה או משתתף בהתפרעות במטרה להפריע בביצוע הוראה כאמור; "לעניין סעיף זה, 'התפרעות' - השתתפות בהתקהלות של שלושה אנשים או יותר המפרה את השלום";
- פותח אטימה שנעשתה בנכס.
ענישה חמורה עוד יותר תבוצע נגד פורעי חוק שייתקפו איש כוחות הביטחון או אדם אחר הפועל פלי חוק זה כשהם ממלאים את תפקידם. "דינו כדין התוקף שוטר לפי סעיפים 273 ו-274 לחוק העונשין, התשל"ז-1977" - נאמר בהצעת החוק.
[הערה: סעיף 274 קובע: התוקף שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים; סעיף 274 קובע: התוקף שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק ונתקיימו בו אחת מאלה, דינו - מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חודשים: (1) התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו; (2) היה מזויין בכלי יריה, אלה, מקל, אבן או כלי אחר; (3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משלושה חודשים]
