בני נוער שבדרך כלל נרדמים בשתיים לפנות בוקר וקמים רק שעות ספורות לאחר מכן כדי לצאת ליום לימודים של שמונה שעות בבית הספר, מעמידים עצמם מול סיכון הרבה יותר גדול מעייפות כרונית.
ממצאים חדשים מראים, כי מתבגרים שאינם זוכים למספיק שעות שינה יהיו בעלי נטיה גבוהה יותר למחשבות אובדניות ולנסיונות התאבדות מאשר בני נוער אחרים. התנהגות אובדנית זו ניכרת גם בקרב אלו החווים סיוטי לילה תדירים, כך על-פי מחקר שנעשה בקרב צעירים בסין.
המחקר נעשה על-ידי מרכז המחקר של אוניברסיטת אריזונה, ובית הספר לרפואה ציבורית של אוניברסיטת שנדונג שבסין. לדברי עורכי המחקר, ממצאי המחקר מדגישים את התפקיד הפוטנציאלי של השינה במניעת התאבדויות בקרב בני נוער.
בעוד אנשים בוגרים זקוקים לשמונה שעות שינה בממוצע, מומחים ממליצים כי מתבגרים - שגופם נמצא בשלב של גדילה משמעותית ושינויים הורמונליים - ישנו לפחות תשע שעות כל לילה.
למרות זאת, מתבגרים רבים זוכים להרבה פחות שעות שינה מכמות שעות השינה לה הם זקוקים, מה שמשפיע, על-פי המחקר, על מחשבתם, כושר הריכוז, ביצועם בבית הספר והתנהגותם. ידוע גם, כי הסיכון להתאבדות עולה במהלך תקופת ההתבגרות.
שני מחקרים לטווח ארוך בקרב בוגרים גילו כי ניתן לצפות התאבדות כתוצאה מאיכות שינה ירודה וסיוטי לילה, אך פחות מידע ידוע על הקשר בין התאבדות לשינה בקרב מתבגרים.
כדי לחקור את הנושא, בדקו החוקרים תגובות לסקר בו השתתפו 1,362 סטודנטים משלושה בתי ספר תיכוניים ואוניברסיטאות באזורים הכפריים של מחוז במזרח סין. הסטודנטים נשאלו על דפוסי השינה שלהם, בעיות והתנהגות התאבדותית.
קרוב ל-20% מהסטודנטים דיווחו, כי חשבו להתאבד ו-10.5% הודו בנסיונות התאבדות בנקודה מסויימת במהלך ששת החודשים שקדמו למחקר, כך דיווחו החוקרים בגליון אוקטובר של העיתון "שינה".
כ-17% דיווחו על כך שסבלו מאינסומניה (נדודי שינה) ו2.3% אמרו כי אף לקחו גלולות שיעזרו להם להרדם.
הסטודנטים דיווחו שישנו כ-7.6 שעות בכל לילה, וממצאי המחקר מראים, כי ככל ששעות השינה שהמתבגרים זכו להם היו מועטות יותר כך עלו הדיווחים על נסיונות התאבדות.
ממצאים אלו נשארו זהים גם כאשר לקחו החוקרים בחשבון גורמים היכולים באופן פוטנציאלי להשפיע על התוצאות.
בנוסף, מתבגרים שאמרו כי חוו סיוטי לילה לעיתים קרובות במהלך החודש האחרון שקדם למחקר נמצאו בסיכון גבוה פי שניים לנסות ולבצע התאבדות מאשר אלו שחוו סיוטי לילה לעיתים נדירות. יתירה מכך, אלו שדיווחו על סיוטי לילה תדירים - כמעט כמחצית הסטודנטים - היו בעלי נטייה גבוהה ב-75% למחשבות אובדניות מאשר אלו שחוו סיוטים לעיתים רחוקות, או כלל לא.
מספר חוקרים דיווחו כבר בעבר, כי חוסר שעות שינה יכול להוביל לחרדה, דכאון, התנהגות תוקפנית, ירידה בתפקוד המוח ושינויים אימונולוגיים (של המערכת החיסונית) והורמונליים.
לדברי עורך המחקר, כל הבעיות הללו, הנגרמות מחוסר שעות שינה עלולות באופן ישיר, או עקיף, להוביל לעלייה בסיכון להתנהגות התאבדותית בקרב מתבגרים.
הורים היודעים כי בנם או ביתם זוכים רק לשעות מעטות של שינה בכל לילה אינם צריכים להיות מודאגים מהתנהגות התאבדותית, לדברי החוקרים, אלא אם הם מבחינים בסימנים המדאיגים כדוגמת אדישות וויתור על הדברים החשובים להם.
אם מבחינים בסימנים אלו, הורים צריכים לשקול פניה לפסיכולוג או פסיכיאטר כדי להעריך את הסיכון הפוטנציאלי הקיים, או לפנות למומחה לשינה כדי לבדוק מהן הסיבות לחוסר השינה במידה והיא משפיעה על תפקוד הילד במהלך שעות היום.
