דוח המפקח על הבנקים בבנק ישראל לשנת 2003 מעלה כי תיקי האשראי של הבנקים ממשיכים להתאפיין בריכוזיות גבוהה מידי וכי ענף הנדל"ן ממשיך להוות גורם סיכון מרכזי. סיכוני האשראי במערכת הבנקאית ב-2003 נותרו גבוהים. זאת, לדבריו, מחייב את הבנקים להמשיך לקיים רמת זהירות גבוהה בניהול סיכוני האשראי.
נתון מרכזי נוסף בדוח המפקח מעלה, כי למרות המיתון הקשה במשק, במערכת הבנקאית ממשיכים להנות ממשכורות גבוהות וכי בשנת 2003 חלה עליה ריאלית של 6% בשכר בכלל המערכת הבנקאית.
למרות ירידה של כ-1,136 משרות ב-2003 ב-5 הבנקים הגדולים, חל גידול בהוצאות השכר הישירות, ונרשמה, כאמור, עלייה ריאלית של 6% בהוצאה למשרה. העלייה נבעה מגידול בהיקף המענקים שחולקו לעובדים עקב השיפור ברווחיות ומתוספות יוקר ועליית שכר ריאלית - בהשוואה לשחיקה ריאלית בשכר ב-2002.
בדוח מציין להמן, כי הבנקים הציגו שיפור בביצועי המערכת הבנקאות, בחוסנה וביציבותה, לעומת השנתיים הקשות הקודמות. עם זאת, חלק ניכר מהשיפור שהושג נבע מגורמים חיצוניים למערכת הבנקאות - ההתאוששות בשוק ההון שהגדילה את הכנסות הבנקים מעמלות, והירידה בשיעורי הריבית במשק שתרמה לרווחים ממכירת אג"ח ולעלייה בערכם של תיקי האג"ח בבנקים. זאת, לצד ירידה חדה בהפרשות לחובות מסופקים - בסך של 1.2 מיליארד שקל ב-5 הבנקים הגדולים.
ב-2003 נרשם שיפור בהלימות ההון של הבנקים (המשקף את האיתנות הפיננסית שלהם), אך עם זאת יחס ההון לרכיבי סיכון בישראל, העומד על 10.3% - גבוה ב-1.3% בלבד מיחס ההון המזערי הנדרש, והוא עדיין נמוך ביחס למערכות הבנקאות בעולם, בהם היחס עומד על כ-11%. (עם יחס מזערי של 8%).
בשנת 2003 חלה עלייה באיום התחרותי במערכת הבנקאות מגורמים חוץ בנקאיים, אבל עדיין רמת הריכוזיות גבוהה, גם בהשוואות בינלאומיות. הדבר התבטא בעליית משקל תחליפי האשראי (בעיקר הנפקות בשוק ההון), ובהגדלת משקל השקעות הפרטים בניירות ערך מסוגים שונים בסך נכסי הציבור. הריכוזיות הגבוהה מתבטאת גם בניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות, והיקף פעילות המסחר של הבנקים בניירות ערך עבור לקוחותיהם.
