"לא זו בלבד ששרת החינוך לא בחנה באופן אישי ונטול פניות את כישוריה של התובעת, אלא שגם לא התקיימה שיחה עניינית עם התובעת, לא ניתנה לה הזדמנות לומר את דבריה, לא סוכם עמה באופן מסודר על סיום תפקידה תוך שמירה על כבודה ומעמדה, ולא ניתנה לה האפשרות להעביר את התפקיד לבאה אחריה באופן מסודר".

כך קבע (יום ג', 2.11.04) בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בתביעה שהגישה מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, שלומית עמיחי, נגד המשרד, ביחס לאופן בו פוטרה על-ידי השרה לימור לבנת עם כניסתה לתפקיד.

בית הדין קבע, כי המדינה תשלם לעמיחי פיצוי בסך 6,500 ש"ח בגין עגמת נפש, בצירוף 3,500 ש"ח הוצאות משפט. עם זאת, נקבע כי מאחר ומשרת מנכ"ל ממשלתי היא משרת אמון, הרי שהפסקת עבודתה לפני המועד הקבוע בחוזה העבודה אינה מזכה אותה בפיצוי בגין נזק לא ממוני, כמו הפגיעה בזכותה לעבוד וכו'.

לא נגרם נזק כספי כתוצאה מהפרת החוזה

בתביעה שהגישה עמיחי, באמצעות עורכי הדין יחזקאל ביניש ומיקה בנקי, התבקש בית הדין להצהיר כי משרד החינוך ונציבות שירות המדינה אינם מוסמכים להפסיק את שירותה על-פי החוזה המיוחד, והם חייבים בקיומו עד תומו. עמיחי הבהירה, כי היא אינה עומדת על החזרתה לתפקיד מנכ"ל או לכל תפקיד אחר, כי אם על זכויותיה הכלכליות הנובעות מהחוזה המיוחד.

באוקטובר 99' מונתה עמיחי לתפקיד מנכ"לית המשרד, ובינואר 2000 נחתם עימה החוזה המיוחד, שאמור היה לפוג באוקטובר 2001. ואולם, עם כניסתה של השרה לבנת לתפקיד פוטרה עמיחי. בפועל, לא נגרם לה כל נזק כלכלי, משום שהיא המשיכה לקבל מהמדינה משכורת עבור 3 חודשים לאחר פיטוריה וכן מענק הסתגלות בגובה משכורת חודשית. 3 חודשים אחר כך, מונתה עמיחי למנכ"ל אלכא, והיא קיבלה משכורת רטרואקטיבית של 3 חודשים, כך שיצא שלא היה חודש בו לא קיבלה שכר.

עמיחי טענה, כי היא זכאית לפיצוי למרות שלא נגרם לה נזק, משום שאין לאפשר למדינה להרוויח מכך שהיא הצליחה למצוא עבודה במהירות. עוד טענה, כי שרת החינוך גיבשה את דעתה בדבר סילוקה מהתפקיד, עוד בטרם התמנתה אליו. "להתנהלות זו אין דבר עם שמירת כבוד האדם, ועם שמירת כללי מינהל תקין".

ביה"ד: עמיחי הודחה באופן בלתי ראוי

השופטת דיתה פרוז'ינין קבעה, כי "הפיצוי בגין הפרת חוזה לתקופה קצובה הינו בגין הפסד כספי בלבד. אין מחלוקת בין הצדדים, כי לתובעת לא נגרם הפסד כספי. משכך, התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין נזקים לא ממוניים, כגון הפגיעה בזכותה לעבוד וכד'".

באשר להליך הפיטורין, קבעה השופטת פרוז'ינין כי "מחומר הראיות שהוצג לפנינו... עולה כי התובעת הודחה מתפקידה כמנכ"לית המשרד באופן בלתי ראוי. ביום כניסתה של הגב' לבנת למשרד, היא הבהירה לתובעת 'מהר ככל שניתן', כי בכוונתה למנות את הגב' [רונית] תירוש תחתיה".

בית הדין ציין, כי "משרת מנכ"ל הינה אכן משרת אימון, וזכותה של שרת החינוך למנות למשרה זו איש או אישה כלבבה. אולם אין בכך כדי לפטור אותה מחובותיה כלפי המנכ"לית היוצאת".

לבנת הפרה את הוראות התקשי"ר

התקשי"ר קובע, כי "מונה שר חדש למשרד, יקיים סמוך לאחר כניסתו לתפקיד שיחה עם המנהל הכללי לגבי המשך כהונתו במשרד. במסגרת שיקוליו, יבחן השר באופן ענייני ונטול פניות את הרקע המקצועי והאישי של המנהל הכללי המכהן ואת יכולתו לעבוד איתו תוך יחסי אמון ודפוסי עבודה תקינים".

עוד נקבע בתקשי"ר, כי "בחר השר למנות לתפקיד מנהל כללי אחר, יסכם עם המנהל הכללי היוצא את מועד סיום העבודה תוך שמירה הוגנת על כבודו, מעמדו וזכויותיו ותוך מתן אפשרות להעברה מסודרת של התפקיד למנהל הכללי החדש".

על-כך אמר בית הדין: "מחומר הראיות שהוצג לפנינו, כמפורט לעיל, עולה כי לא זו בלבד שהשרה לא בחנה באופן אישי ונטול פניות את כישוריה של התובעת, אלא שגם לא התקיימה שיחה עניינית עם התובעת, לא ניתנה לה הזדמנות לומר את דבריה, לא סוכם עמה באופן מסודר על סיום תפקידה תוך שמירה על כבודה ומעמדה, ולא ניתנה לה האפשרות להעביר את התפקיד לבאה אחריה באופן מסודר".

תוכניות לא מתבצעות מהיום למחר

בית הדין דחה את נימוקה של לבנת להתנהגות זו, לפיו "היה מנוי וגמור עימי להתחיל מהר ככל שניתן את התוכניות אותן גיבשתי במשך שנים". השופטת פרוז'ינין ציינה, כי אין בכך "כדי להצדיק את האופן שבו פוטרה התובעת. תוכניות במשרד החינוך הינן ארוכות טווח, והן אינן מתבצעות מהיום למחר, מה גם שלא הובהר מדוע שיחה עניינית עם המנכ"לית היוצאת, ומעבר מסודר של התפקיד מן המנכ"לית המכהנת לבאה אחריה, יפגעו במימוש תוכניות כלשהן".

עמיחי, נכתב בפסק הדין, הודחה "מתפקידה בחפזון, תוך זלזול בכבודה ובמעמדה. האופן שבו נאלצה התובעת לסיים את תפקידה, פגע בכבודה וגרם לה לעגמת נפש, והיא זכאית לפיצוי בשל כך".

יועצת התקשורת של השרה לבנת מסרה בתגובה: "משרת מנכ"ל הינה משרת אמון, כך גם קובעת השופטת בפסיקתה. עיקר טיעוניה של הגב' עמיחי נדחו על-ידי השופטת. מכל מקום, בכוונת הפרקליטות לערער על החלטת בית הדין האזורי לעבודה".

עב' 3008/01 שלומית עמיחי נ' מדינת ישראל - שרת החינוך ואח'