כשאנו עדים להתרחשות לא נעימה כלשהיא, תיגרה בין אנשים למשל, גם אם אנו נמצאים בצידו המרוחק של הקהל הצופה בה ולא בדיוק רואים את המתרחש, אנחנו מרגישים באופן מיידי 'על קוצים'.
מחקר שנעשה בהארוורד מצא הסבר לפחד 'המדבק' הזה - להתפשטות המהירה של התחושות העוברות בקהל.
כשאנו רואים אדם מסויים הנמצא בעמדה של פחד, הדבר מעורר אזורים במוח האחראים על הרגשות וגורמים לגוף להתכונן לפעולה. זוהי תגובה שיכולה לעבור במהירות דרך קהל אנשים, ממש כמו אש בשדה קוצים. אנו רגישים באופן קיצוני לרגשות המובעים בשפת גוף ואנו מגיבים להם בלי שנהיה מודעים לכך, מסבירים החוקרים, וזוהי תגובה טובה מאד מאחר והיא מעמידה אותנו במצב הכן.
רוב המחקרים הקודמים שחקרו תגובות אנושיות למצבים רגשיים התמקדו בהבעות פנים. במחקר הנוכחי בדקו החוקרים האם תגובות הגוף, כמו גם הפנים, יכולות 'לתקשר' עם אנשים אחרים. תוצאות המחקר פורסמו בפרוטוקול "האקדמיה הלאומית למדע".
החוקרים צילמו שחקנים שעמדו במגוון תנוחות, כשהם מבטאים שמחה, אדישות ופחד. הם מחקו את הפרצופים והראו את התמונות לארבעה גברים ושלוש נשים, כשהם משתמשים ב-MRI (סורק תהודה מגנטית) כדי לבחון את מוחם.
כשהמשתתפים במחקר התבוננו בדמויות השמחות והאדישות נראתה תגובה רק בחלק מסויים של המוח המעבד תמונות ויזאליות. כשהתבוננו בדמויות שביטאו פחד, הגיב מוחם בפעילות באזורים האחראיים על עיבוד תמונות ויזואליות, רגשות ותנועה. החוקרים גילו כי רגשות עוברים באופן בלתי מילולי, התקשורת נעשית ללא שכל תהליך מודע מתבצע והיא למעשה עוברת 'מגוף לגוף'.
ממחקרים קודמים ידוע כי מגוון של תמריצים למינהם יכולים לעורר את תגובת המוח באזורים הרגשיים. אצל בני אדם הדבר מתבטא בפנים. הבעות פנים כתגובה לריח צחנה או לאיומים מילוליים מצביעות על כך שחלק מהמוח מקבל מידע מכמה חושים.