רפורמת בכר לא מאיימת על יציבות הבנקים - כך אמר (ג', 16.11.04) המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יואב להמן. הדברים נאמרו בכנס של מרכז קיסריה במרכז הבינתחומי בהרצליה.
"מדובר ברפורמה מרחיקת לכת. אתמקד בשני עיקרים שלה: בהפרדת הבעלות וניהול הקופות והקרנות מהבנקים, וב"מודל הייעוץ" האובייקטיבי.
"אין ספק - בנקים שלא ייערכו ויתאימו את עצמם לסביבה החדשה, עלולים להיפגע מהרפורמה. זו לא רפורמה פשוטה וקלה לבנקים, ולכן יש לי, כמפקח על הבנקים, שמופקד על יציבותם, אחריות מיוחדת בנושא - בפרט שהייתי חבר הצוות ושותף מלא להמלצות. בנקים שישכילו להתאים עצמם, יוכלו גם לנצל את ההזדמנויות שגלומות ברפורמה.
"זה נשמע לבנקאים אולי מרוחק כרגע, אבל חשבון הרווח והפסד שלהם מהרפורמה הזו לא צריך להתמצות בהסתכלות על תזרים דמי הניהול שייפסק.
"נכון הוא שההפרדה תפסיק את תזרימי דמי ניהול הקופות והקרנות ולכן, לכאורה עלולה להקטין את הרווחים ואת גיוון מקורות הרווח של הבנקים. ואולם, יש לזכור, ש"הפרדה" זו אמורה להיעשות בתמורה מלאה לבנקים, תמורה זו תושקע באפיקים אחרים שיניבו רווחים לבנקים.
"בנוסף, טווח הפצת המכשירים הפיננסיים שבידי הבנקים צפוי להתרחב גם לתחום הביטוח, וגם לכך יש פוטנציאל משמעותי להגדלת וגיוון מקורות הרווח בבנקים. במקביל, יקטנו ההוצאות והסיכונים השונים הכרוכים בבעלות ובניהול גופים אלה, ולכן הפגיעה למעשה פחותה בהרבה מזו הנאמדת רק על פי אובדן זרם ההכנסות הישיר.
"בכל מקרה, וחשוב להדגיש זאת, לא מדובר בפגיעה שעלולה לערער את יציבות הבנקים! מעבר לכך, לבנקים יש עניין גדול בשוק הון עמוק ופעיל, שיאפשר להם בעתיד לנהל בצורה מושכלת יותר את עסקיהם ולהקטין את סיכוני האשראי, סיכוני השוק וסיכוני הנזילות שבפעילותם הבנקאית.
"מעורבותם העמוקה בקופות ובקרנות מהווה היום נטל כבד על הבנקים, כי היא מגבילה את יכולתם להקטין סיכונים אלה ע"י מכירתם לקופות ולקרנות, שהן המועמד הטבעי לרכוש מכשירים פיננסיים כאלה שייצרו הבנקים בתהליכי איגוח.
"בעתיד, צפויים הבנקים לנהל את הקצאת ההון שלהם בצורה מתוחכמת ויעילה יותר מהיום - הם יהיו דומיננטיים בביצוע ההלוואות ותפעולן, אך את סיכון האשראי, למשל, שמחייב ריתוק הון ניכר, הם ימכרו בשוק ההון - לכן חשוב להם שיהיה למי למכור וחשוב שהרוכשים הפוטנציאליים הללו לא יהיו קשורים לבנקים.
"אומרים - מדוע להוציא את הבנקים מענפים אלה - שיכנסו האחרים ויתחרו בהם - מה מונע מהם לעשות זאת? בלי הפרדת הבעלות והניהול של קופות הגמל וקרנות הנאמנות אין סיכוי לשחקנים חדשים להיכנס לשווקים אלה, להתחרות בבנקים ולהפוך לגורם משמעותי.
"העוצמה המוחלטת שיש לבנקים במערך ההפצה והייעוץ במכשירים אלה, אשר רתומים כיום כמעט בלבדית לשיווק המכשירים שבבעלותם ובניהולם של הבנקים לא מותירה סיכוי רב למתחרים.
"ניסו לתקן זאת בחוק הייעוץ, שנועד להבטיח ייעוץ אובייקטיבי ונטול פניות. אנחנו בבנק ישראל לא חשבנו גם אז שיש סיכוי לאלף ולאלץ גופים עסקיים לפעול מדי יום ביומו בניגוד לאינסטינקט העסקי הבסיסי שלהם. לא חשבתי שהיועץ יפנה את הלקוחות המתייעצים בו לרכוש את מרכולתם של מתחריו.
"ואכן, החוק לא הועיל, העובדות בשטח מורות, וזה לא מקרי, שיועצי כל בנק מצאו שהקרנות של אותו בנק הן הטובות ביותר והמליצו דווקא עליהן. חלק מהשיווק הפך פתאום ל"מסירת מידע" במקום ייעוץ - כך הבנקים מפרשים זאת, והמאבק המשפטי של הרשות לני"ע ושל הפיקוח על הבנקים מול הבנקים, בשאלה חיונית זו לאכיפת ייעוץ אובייקטיבי, מתנהל כבר שנים ללא הכרעה.
"בפער הזה שבין לשון וכוונת חוק הייעוץ, לבין הפרקטיקה בשטח אני רואה גם סיכון תפעולי, משפטי ותדמיתי לבנקים, שצריך למזער.
"רק הפרדת הבעלות והניהול תאפשר לרתום את עוצמת רשת ההפצה וכושר הניתוח הכלכלי של הבנקים לטובת הלקוחות בייעוץ אובייקטיבי לרכישת המכשירים המתאימים ביותר ללקוח, המנוהלים בידי המנהלים הטובים ביותר בשוק, לדעת מערך הייעוץ בבנק.
"זה יהיה גם לטובת הבנקים - כי הלקוח יהיה מרוצה, כשיוכלו להציע לו מגוון רחב יותר של מוצרים, וכי הם ירוויחו מזה - השירות הזה אינו אמור להיות בחינם.
"מודל ההפצה אינו אוסר לגבות דמי ייעוץ והפצה: הוא אוסר לקבל את דמי ההפצה מבעלי ומנהלי הקרנות והקופות, ומתיר לקבלם רק ישירות מהלקוח.
"רכיב זה הוא חיוני לשמירת האובייקטיביות בייעוץ לטובת הלקוח, ולכן הוא רכיב חיוני בתפיסה הכוללת של ההמלצות. העברת כספים ממנהלי ובעלי הקופות והקרנות ישירות ליועצים עלולים להטות את הייעוץ, ולהותיר את העיוותים שבמצב הקיים היום.
"ההצעות לנטרול הטיה זו על ידי פיקוח על דמי ההפצה וקביעת תעריפים אחידים, כרוכות במעורבות פיקוחית עמוקה מאד בתעריפי העמלות הללו, במקום שיקבעו על ידי השוק, ולכן גם בפגיעה בתחרות וביעילות. זה נכון שיהיה לבנקים יותר קשה לגבות את דמי הייעוץ ישירות מהלקוח, אבל יתר שקיפות ותחרות עזה יותר לא יכולים להיות נימוק נגד השיטה", דברי להמן.
