התפתחות חדשה בפרשת האסיר אדריאן שוורץ: המדינה הודיעה היום (ג', 23.11.04) לבית המשפט העליון, כי היא מתנגדת לשחרורו בערבות של האסיר, שהורשע באונס בשנת 91', ובשל בדיקת DNA שנערכה לאחרונה מבקש לקיים לו משפט חוזר, שיוכיח לדבריו, כי ידו לא היתה במעל.

הנימוק להתנגדות המדינה: טעות בניסוח חוות הדעת של הרופאה המומחית מהמכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר.

הורשע באונס קטינה בשנת 91'

נזכיר, כי אדריאן שוורץ הועמד לדין בחודש פברואר 1991 באשמת ביצועם של 7 מעשי אינוס, רובם בקטינות. בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע אותו בשניים מאותם מעשי אינוס וזיכה אותו מחמת הספק מיתר החמישה, "אם כי לא בלב קל". בגין האישום הראשון, נידון שוורץ ל-20 שנות מאסר ובגין השני נגזרו עליו 14 שנות מאסר, כאשר בית המשפט קובע כי 5 מתוך 14 שנות המאסר באישום השני ירוצו במצטבר ל-20 השנים.

ערעור המדינה לבית המשפט העליון על שתיים מהחלטות הזיכוי נדחה, ואילו ערעורו של שוורץ על הרשעתו נתקבל בכל הנוגע לאישום השני, שנסיבותיו היו חמורות פחות, וזאת "על-אף החשד הכבד שמקימות הראיות לחובתו". משכך, הועמד עונשו על 20 שנות מאסר, אותן הוא מרצה עד היום. בקשתו לקיים דיון נוסף בערעור נדחתה על-ידי בית המשפט העליון.

בדיקת DNA נערכת שנים רבות לאחר האונס

לאורך כל הזמן, טען שוורץ לחפותו אך סירב לתת דגימת דם שתוכיח זאת [ראו הרחבה בנושא בידיעה קודמת]. בשנת 2001 הורה שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, כי המדינה תעביר את מוצגי הדם, הזרע והרוק אשר נאספו בזירת העבירה לבדיקה מקדמית במכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר, לשם השוואתם לדמו של שוורץ. חוות דעת של הרופאה המשפטית ד"ר מיה פרוינד קבעה, כי לא נמצא כל DNA של שוורץ על החפצים שנבדקו.

בחודש אפריל השנה, הורה השופט חשין למדינה להעביר למכון לרפואה משפטית גם את המזרן ואת השמיכה שנמצאו בזירת האונס, כדי להפיק מהם דגימת DNA. לפני כשלושה שבועות נתקבלה במשרד המשפטים חוות דעת של ד"ר פרוינד, לפיה על המזרן והשמיכה נמצאו כתמים מעורבים ובהם DNA נקבי שמקורו במתלוננת וכן DNA זִכרי, ששוורץ איננו יכול להיות אחד המקורות שלו.

שוורץ: כולם עזבו אותי בשל ההרשעה

בשל כך, ביקש סניגורו של שוורץ ומי שהיה עד לאחרונה הסניגור הציבורי הראשי, פרופ' קנת מן, לערוך לשוורץ משפט חוזר וכן לשחררו לאלתר בערבות מהמאסר בו הוא נתון במשך 13 שנים. "יש בממצאים הביולוגיים החדשים שנתגלו כדי לערער באופן יסודי את הרשעתו של המבקש וניתן להניח בסבירות גבוהה כי ממצאים אלו יביאו בסופו של דבר לזיכויו", נימק פרופ' מן את בקשתו.

בראיון שהעניק לערוץ 1 עם היוודע תוצאות חוות הדעת, אמר שוורץ: "אף אחד לא היה מוכן לקבל את הגרסה שלי. אני מתאר לעצמי שיהיו אנשים שישאלו איך יכול להיגרם במדינת ישראל עוול כזה, כתוצאה מטעות או מראיות פסולות. העניין צריך להיחקר לעומק. אני מהרגע הראשון טענתי לחפותי ועד היום חי בהרגשה הזו שהטענות שלי לא נבדקו כמו שהיו צריכות להיבדק".

לדבריו, "כל מי שהכיר אותי - בין שזה חברים או האישה שחייתי איתה, אפילו הבן שלי עזב אותי בגלל ההרשעה הזאת. 14 שנה אני לא רואה אף אחד מהם, כולם עזבו אותי. וגם בבית סוהר, זה הפך לבית סוהר בתוך בית סוהר. הייתי צריך להתמודד עם כל הדברים האלה".

הפרקליטות: המומחית מודה כי טעתה בניסוח חוות הדעת

בתגובה שהגישה המדינה לבקשת השחרור בערבות, כותב עו"ד אורי כרמל, סגן בכיר לפרקליט המדינה, כי "לאחר שהפרקליטות עיינה בניירות העבודה של המומחית ולאחר חילופי דברים עימה, נמצא חוסר התאמה לכאורי בין מסקנות חוות הדעת ובין מידע שנמצא בניירות העבודה שהועברו לעיון הפרקליטות".

עו"ד כרמל מוסיף, כי לאחר שהתקבלה הסכמתו של פרופ' מן, שיגרה הפרקליטות שאלות הבהרה למומחית שכתבה את חוות הדעת, ד"ר מיה פרוינד הבהירה. בתשובה לשאלות, הבהירה פרוינד כי "לא ניתן לשלול את שוורץ כאחד התורמים לתערובת הפרופילים שנבדקה", וכי הניסוח בחוות דעתה הסופית "היה מוטעה והניסוח הנכון צריך היה להיות: לא ניתן לחייב או לשלול את אדריאן שוורץ כמקור לתערובת זו".

קיימת זהות לכאורית בין הפרופילים, אך לא ניתן לקבוע ודאית

פרוינד הבהירה עוד, כי קיימת זהות לכאורית בין הפרופיל הגנטי של שוורץ ובין הפרופיל שנמצא בממצאים, אולם אין מקום לקבוע באופן פוזיטיבי כי שוורץ הוא המקור לתערובת, זאת מהטעם שממצאי אותה בדיקה התקבלו בערכים גבוהים העלולים להביא להופעת תוצרי לוואי שאינם אמיתיים. "עם זאת", כותב כרמל, "המומחית מבהירה כי ניתן להשתמש בתוצאות בדיקה זו במשנה זהירות ולהסיק מהן מסקנות".

לדבריו, המומחית כתבה בצורה מפורשת, כי "מתוך זהירות יתר שננקטה בניסוח חוות דעתי הסופית מיום 21.10.04, כדי שלא יובן כי מדובר בהימצאותו של הפרופיל הגנטי של אדריאן שוורץ באופן פוזיטיבי, שגיתי באמירה השוללת את האפשרות כי אדריאן שוורץ יכול להיות תורם לתערובות הנידונות". לפיכך, מתנגדת המדינה לשחרורו של שוורץ בערבות.

מ"ח 9974/04 אדריאן שוורץ נ' מדינת ישראל