ארגון עובדי בנק דיסקונט לישראל שלח אתמול (7 בדצמבר 2004) "מכתב אזהרה" ליו"ר הבנק, אריה מינטקביץ. רצ"ב תוכן המכתב (ציטוט):
"מכתבנו זה בא להתרות ולהזהיר את הנהלת הבנק, את נציגי הבעלים ואת הקונים הפוטנציאליים מפני התוצאות שיהיו לביצוע של הליך המכירה מאחורי גבם של העובדים, אם לא תושג הסכמה בכל הנוגע למעמדם, תנאי עבודתם והמענק בגין המכירה.
המכרז למכירת בנק דיסקונט יצא לדרך בתחילת השנה. לאורך כל הדרך חזרה ההנהלה והצהירה כי, כמי שאמונה על הניהול השוטף של הבנק, היא מנועה מלקחת חלק, או אף להביע עמדה כלשהי, בכל הנוגע למכירת הבנק. מטעם זה אף סירבה ההנהלה לקחת חלק במפגשים העקרים שהתנהלו מול נציגי הבעלים מ.י נכסים.
"מניעות" זו לא מנעה מן ההנהלה לרוץ לבית הדין, מן הסתם במצוות הבעלים, ולבקש צווי מניעה כנגד הצעדים הארגונים שנקטו העובדים , במטרה לתקוע טריז במאבקם הארגוני. לאורך כל הדיונים בבית הדין חזרה ההנהלה והציגה עצמה כקורבן חינם של המאבק בין העובדים לנציגי הבעלים, מאבק שאין לו כל נגיעה לבנק והנהלתו.
והנה, להפתעתנו, נודע לנו שההנהלה נפגשה עם מר ברונפמן, אחד מהמתמודדים, ואף עתידה להיפגש איתו ועם נציגיו פעם נוספת עוד קודם לפרסום שמות הזוכים במכרז.
אין לנו מידע אם פגישות מקבילות נעשו עם המתמודדים האחרים. ואולם, בין אם נערכו פגישות שכאלה ובין אם לאו - ברור לנו שמתקיימים מגעים ונעשים מהלכים לקבוע עובדות עוד לפני שנחתם עם העובדים הסכם להסדרת תביעותיהם בקשר עם מכירת הבנק.
מסתבר שהצהרות לחוד ומעשים לחוד! מטעמי הגינות מזהיר ומתרה ציבור עובדי בנק דיסקונט את הנהלת הבנק והרוכשים: לא נאפשר ביצוע המכירה כל עוד לא יושגו ההסכמות המבטיחות את זכויותיהם של העובדים.
כל קונה שיסגור עסקה מבלי שיוודא כי נחתם ההסכם עם העובדים - שם את כספו על קרן הצבי, משום שלמחרת היום הוא עלול למצוא עצמו מול בנק סגור.
אם נגלה שהעסקה נסגרה מעל ראשינו, תוך הפקרת ציבור העובדים - הבנק יהיה סגור ומסוגר, עם עזרתו של סטיב אדלר (נשיא ביה"ד לעבודה) ואף בלעדיה", דברי העובדים להנהלת הבנק.
