מכשיר חדש שפותח דמוי עט עשוי לזהות חומרי נפץ מאולתרים. כך עולה (יום ה', 6.1.05) ממחקר שבוצע על-ידי הטכניון בשיתוף האוניברסיטה העברית והקריה למחקר גרעיני בנגב.
מדובר במכשיר הבנוי משלושה לחצנים, והוא משחרר תמיסות כימיות, אשר משנות את צבען כאשר הוא נתקל בחומר החשוד.
מפתח המכשיר, פרופ' אהוד קינן, דיקן הפקולטה לכימיה בטכניון, ציין כי חומר הנפץ שבו מדובר הוא טרי אצטון טרי פראוקסיד, אשר ידוע בכינויו המקוצר TATP. באופן מפתיע, מסתבר כי בניגוד לחומרי נפץ קונבנציונאליים, TATP אינו משחרר כלל חום בעת הפיצוץ.
לדבריו, "להפתעתנו, מצאנו כי ההתפוצצות של החומר הזה נובעת מכך, שכל מולקולה שלו במצב המוצק הופכת בתוך חלקיק שניה לארבע מולקולות במצב צבירה גזי. התופעה הזאת, אשר בשפה המדעית נקראת פיצוץ אנטרופי, דומה לתהליך המהיר של יצירת גז בכריות האויר הבטיחותיות שבמכוניות, אשר מתנפחות תוך שבריר שניה בעת תאונה".
"מאז המצאתו של הדינמיט על-ידי אלפרד נובל ופיתוחם של חומרי נפץ אחרים למטרות צבאיות ואזרחיות, שולטת המוסכמה כי כל חומר נפץ הוא חומר עתיר אנרגיה, אשר משחרר חום רב בעת הפיצוץ". מבחינה זו, חומרי נפץ אינם שונים מחומרי דלק, אשר משחררים חום רב במהלך בעירתם. לכן התקבלו תוצאות מחקרנו בהפתעה גמורה", הוסיף.
"TATP וחומרי נפץ דומים לו, ממשפחת הפראוקסידים, נמצאים בשימוש נרחב על-ידי ארגוני חבלה שונים בעולם, מפני שקל יחסית להכין אותם מחד גיסא, וקשה לגלותם מאידך גיסא. הם רגישים מאוד ומסוכנים גם לאלו המייצרים אותם. זאת הסיבה ל"תאונות העבודה" הרבות שהתרחשו במעבדות הפיראטיות שהקימו המחבלים הפלשתינים. חלק גדול מפיגועי ההתאבדות בשנים האחרונות, כמו הפיגוע בדולפינריום, במדרחוב בירושלים, ובאוטובוסים רבים, בוצעו באמצעות מטענים מאולתרים של TATP", אמר.
פרופ' קינן חשף לראשונה את תוצאות המחקר בכנס הארצי של המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון. כמו-כן, תוצאות המחקר התפרסמו אתמול בכתב העת 'Journal of the American Chemical Society', ושותפים לו הפרופ': יהודה זעירי, מהקריה למחקר גרעיני בנגב, רוני קוזלוב ויוסי אלמוג, מהאוניברסיטה העברית ביחד עם תלמידי המחקר שלהם.
