נמצאו כ-9,000 שמות בעלי חשבונות הזכאים לקבלת רכוש והחזר כספי מחמישה בנקים בישראל.

כך עולה (יום ג', 18.1.05) מדוח שמפרסמת ועדת החקירה של הכנסת בנושא איתור והשבת נכסי נספי השואה, בראשות ח"כ קולט אביטל, לאחר ארבע שנות בדיקת הנושא.

השמות יפורסמו החל מהיום באתר האינטרנט של הכנסת בכתובת: www.knesset.gov.il. כך יוכלו בעלי חשבונות, ניצולי שואה או קרוביהם, לבדוק האם הם זכאים להחזר כספי ממדינת ישראל והבנקים.

יו"ר הוועדה, ח"כ אביטל קוראת בנוסף, לפרסם את כל שמות בעלי החשבונות והסכומים הריאלים העומדים לרשותם בכל אמצעי התקשורת, לרבות אינטרנט. כמו-כן קוראת ח"כ אביטל להקמת גוף ציבורי אשר יישם את המלצות הדוח.

ח"כ אביטל: "ניסינו למצוא שמות מחד, אך מאידך להגיע לאיזון נכון בין הצדק שהיה עם היורשים לצורך להיות הגיוניים. מצאנו כ-6000 שמות בעלי חשבונות, אך באתר הכנסת מצוינים עוד 3,000 שמות שלא נכללו בדוח. המטרה היא שיוקם גוף שיעשה צדק עם היורשים. איננו חושבים שישראל יכולה לנהוג ההפך, מכפי שדרשה מבנקים במדינות העולם שהחזיקו כספים של ניצולי שואה".

חייבים כמיליארד ש"ח

על-פי ממצאי הוועדה ותחשיביה עולה, כי חבות המדינה על-פי שיטת שיערוך מינימלית מגיעה ל-101,203,229 ש"ח (שיערוך מקסימלי: כ-587 מיליון ש"ח] וחבות הבנקים לציבור ניצולי השואה מגיע ל-37,251,735 ש"ח [שיערוך מקסימלי: כ-323 מיליון ש"ח], על-פי הפירוט הבא, של חמשת הבנקים בהם הופקדו עיקר פקדונות ניצולי השואה:

בנק לאומי לישראל: 35,365,969 ש"ח; בנק הפועלים: 81,901 ש"ח; בנק המזרחי המאוחד: 1,774,688; בנק דיסקונט לישראל: 29,177 ש"ח. לא קיימת חבות נגד בנק מרכנתיל דיסקונט. נציין, כי בשנות ה-40 המוקדמות היו פקדונות אלה בין 30-50 אחוז מהון הבנקים.

עוד עולה מהדוח, כי פיקדונות שהושבו לבעליהם על-פי חוק, אם על-ידי המדינה ואם על-ידי הבנקים - לא הושבו בערכם הריאלי המלא. הדבר נובע, בין היתר, כיוון שעם פרוץ מלחמת העולם השנייה העבירו הבנקים את מרבית הפיקדונות שהוגדרו "נכסי אויב" לממונה הבריטי, שזה העבירם, עם קום המדינה, לממשלת ישראל באמצעות הממונה הישראלי על רכוש אויב והאפטורופוס הכללי. כך שערכם הריאלי אינו ידוע.

עוד עולה מהדוח, כי גם לאחר הקמת המדינה לא פעלו הבנקים בדרך נמרצת להשבת הכספים לבעליהם. גם כאשר פנו אליהם ניצולי שואה או יורשי קורבנות - לא פעלו הבנקים בנחישות כדי לאתר את החשבונות. ממצאים שהעלו שתי הוועדות [ועדת החקירה והמייעצת] נמצא, כי גם לאחר מלחמת העולם השנייה נשארו בבנקים כספים וחשבונות של קורבנות שואה או יורשיהם.

החזר הכספים - שיערוך

במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום ציינה יו"ר הוועדה ח"כ אביטל, כי השווי של הכספים המצוינים לעיל הינו שיערוך, וזאת בשל ההיסטוריה והעברת הכספים מגורם לגורם, כאמור, מה שהיווה בעייה בשחזור ערכם הריאלי של הכספים.

"יש קשר בין היסטוריה והתנהלות הבנקים למה שקרה עם חשבונות הבנקים של ניצולי השואה. הדבר נוגע לערך הכספי של החשבון. בכל אותה התקופה הבנקים לא שיערכו את הכספים על-פי בקשתינו, מכאן היו כספים ש"נעלמו" או הלכו לאיבוד וזאת בגלל שיטת השיערוך, חוסר חיוב תשלום ריבית ועוד... חקירת הבנקים היתה מסובכת ומורכבת, עבודת נמלים ממש. מדובר בחומר ישן, היה צורך אף בעבודת בלשות כדי להגיע לארכיונים והמסמכים הישנים", לדברי ח"כ קולט.

עוד אמרה ח"כ אביטל, כי התקיימו דיונים רבים בוועדת החקירה והמייעצת איזו שיטת שיערוך לאמץ. לבסוף הוחלט לאמץ שתי שיטות שיערוך: נמוכה וגבוהה. שיטת השיערוך הנמוכה הינה לחישוב כספים שאין להם יורש. על-פי שיטה זו יוצמד סך הפיקדון משנת 1948 בתוספת 3% ריבית לשנה עד ספטמבר 2004. השיטה השנייה, נוגעת לכספים או פקדונות שיש להם יורש. על-פי שיטה זו, יוצמד סך הפיקדון משנת 1939 בתוספת 4% ריבית לשנה עד ספטמבר 2004.

הבנקים מעכבים את פרסום הדוח

במהלך מסיבת העיתונאים ציינה יו"ר הוועדה, כי פרסום הדוח התעכב עד היום בעקבות לחצים כבדים שהטילו הבנקים על ועדת החקירה של הכנסת. בדיעה זו תמכו חברי הוועדה, חברי הכנסת מהקשת הפוליטית: ח"כ אהוד רצאבי משינוי, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור מהעבודה-מימד, ח"כ ניסן סלומיאנסקי מהמפד"ל וח"כ מרינה סולודקין מהליכוד.

לאור זאת ציין ח"כ הרב מלכיאור, כי הדוח המוצג היום אינו מושלם וזאת בגלל פרק גדול יותר שטרם דנו בו - הנדל"ן. "עדיין לא סיימנו את העבודה, הרב מהחוב שיש להעביר לניצולי השואה או יורשיהם נמצא בפרק הנדל"ן. עם זאת, היום אנחנו מקווים שהגורמים הרלוונטים יקבלו את הדוח והוא ייושם במלואו. יש לעשות מאמץ לאתר את היורשים שהפקידו את הכספים בישראל, לאחר שאיימו עליהם במדינות העולם. זו מצווה גדולה לעשות כל מאמץ בפרסומים ומודעות שהם יקבלו את המגיע להם".

ח"כ רצאבי אמר: "היום אנחנו מכפרים על עוול גדול שנעשה לניצולי השואה וקרוביהם. לחצים כבדים הוטלו על יו"ר הוועדה שלעיתים הם היו בלתי נסבלים. במהלך הדיונים ראיתי את יחסם של סניגורי הבנקים לחברי הוועדה. מן הדין שעו"ד המציג את טענותיו שידע שהוא נמצא במשכן הכנסת ולא בבית משפט העוסק בדין רצח או אונס, ולא יאשים את חברי הכנסת בניצול פוליטי". ח"כ סלומיאנסקי אמר, "אם מסקנות ועדת החקירה לא יכובדו תהיה זו פגיעה בערכים וביסודות המרכזיים של המדינה. הדבר יהיה שקול לגזילה כלכלית נוספת מהניצולים".

ח"כ אביטל: אם הבנקים לא יישמו את הדוח - נפעל בחקיקה

לשאלה שהופנתה אליה - מה ייעשה אם הבנקים לא יישמו את הדוח, השיבה ח"כ אביטל כי הוועדה מצפה שהבנקים יפעלו בהסכמה, זאת לאור דיונים ממושכים שהתקיימו בשיתוף הבנקים, "יחד עם זאת, אם הדבר לא יתקבל בהסכמה, יש לנו כלי: חקיקה. קיימות כבר כמה הצעות חוק בנושא, כמו להרחיב את סמכויות האפטורופוס הכללי, כדי שהוא יהא אחראי על יישום הדוח. בסופו של דבר לא מדובר בסכומים אסטרונומים. אך אחד לא הולך להתרושש מזה".