בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה (20.1.05) את טענותיו של רו"ח יואב בן-דור, בעלי משרד רו"ח 'בן-דור הנפקות וייעוץ כלכלי בע"מ', שביקש לחייב את חברת מרדכי אביב תעשיות בניה בע"מ, בה תיפקד כמבקר פנים, בתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות לאחר הפסקת עבודתו.

בית הדין קבע, כי הנחת העבודה של הצדדים בראשית ההתקשרות היתה, כי תפקידו של התובע יהיה במתכונת של נותן שירותים עצמאי ולכן לא התקיימו יחסי עובד-מעביד.

אין חוזה עבודה

רו"ח יואב בן-דור מונה למבקר הפנים בחברת מרדכי אביב, שהיא חברה ציבורית אשר מניותיה נסחרות בבורסה, בשנת 96'. בין הצדדים לא נכרת חוזה עבודה אלא נערכה תכתובת הנוגעות לתנאי ההתקשרות ובכללם היקף הביקורת החודשית שתבוצע ושיעור השכר. הוא הוצג בתשקיף של החברה לציבור כ"נושא משרה בכירה שאינו דירקטור".

בשנת 2000 קיבל בן-דור הודעה על הפסקת ההתקשרות עימו, על-פי החלטת הדירקטוריון וזאת עקב מחלוקת שנתגלעו בין הצדדים. בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד מאיר אבירם טען, כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו ובין החברה וכי כוונת הצדדים נבחנת על-פי התנהגותם בפועל, ומשום כך הוא זכאי לשכר, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ודמי הבראה.

החברה, אשר יוצגה על-ידי עו"ד מוטי בייץ, ממשרד יגאל ארנון ושות', טענה מנגד כי ההתקשרות בין הצדדים הינה התקשרות של קבלן-מזמין עבודה ולא יחסי עובד-מעביד. היא הסתמכה על נתונים המעידים לטענתה על דרך ההתקשרות, ביצוע תפקידו, תשלום שכרו, היותו מנהל משרד עצמאי, מקום ביצוע עבודתו בפועל והיעזרותו בעובדי המשרד וכן מהות תפקידו, אשר כולם, לדבריה, מעידים על היותו של התובע קבלן ולא עובד.

רואה חשבון צריך לדעת מהם זכויותיו

השופטת אורנית אגסי דחתה את תביעתו של רו"ח בן-דור, לאחר שנדרשה להכריע בשאלת טיב היחסים בין הצדדים. היא דחתה את טענתו, לפיה מאחר שהוא מוגדר כ"נושא משרה" הרי שהוא עובד. כן נדחתה טענתו ש"עצם מינוי כמבקר פנים של החברה, יש בו משום מינוי אישי, אשר יש ממנו להסיק כי התקימו יחסי עובד ומעביד".

בית הדין קבע, כי "הצדדים לא סיכמו ביניהם על תנאים סוציאליים כלשהם, נהלי עבודה מוסכמים בנתבעת, כפיפות וחובת דיווח למי מהנתבעת, נושאים שברי כי יסוכמו מראש עם קבלתו של עובד ולביסוס הקשר בין הצדדים. התובע, אשר הינו רואה חשבון במקצועו הבקיא מתוקף תפקידו בחוקי העבודה, הכיר את זכויותיו אך בחר להתקשר עם הנתבעת באופן של נותן שירותים עצמאי. יתירה מכך, ההצעה להתקשרות הוצעה על-ידי התובע על גבי נייר המכתבים של משרדו".

"התובע ביצע את הביקורת באופן עצמאי תוך קביעה עצמאית של צורת הביקורת ואופן ביצועה... התובע עומד בראש משרד רואה חשבון אשר נותן את שירותיו בין על-ידי השותפות או באמצעות חברת בן-דור הנפקות וייעוץ כלכלי בע"מ, אשר בבעלות אשתו. כאמור, התובע ביצע את מרבית עבודתו דרך משרדו, תוך הפעלת יתר עובדי המשרד בתפקיד הביקורת. לאמור, השירותים שסיפק התובע לא תמיד בוצעו על ידו באופן אישי".

השופטים: למה התובע התעורר רק עם פיטוריו?

עוד קבע בית הדין, כי "סיום ההתקשרות בין הצדדים נעשתה כדין, ואף ממנה ניתן ללמוד כי אכן ההתקשרות בין הצדדים היתה של נותן שירותים ולא של עובד. התובע לא טען בכל שלב שהוא, אף בסיום מתן שירותיו, טענה כלשהי כי רואה הוא עצמו כעובד וכי זכאי הוא לזכויות כלשהן כעובד מהנתבעת, כך שאף בשלב זה ראה עצמו התובע כנותן שירותים עצמאיים ולא כשכיר של הנתבעת".

השופטת אגסי ציינה, כי "התובע נהג שלא בתום-לב כשלא הפנה את תשומת לב הנתבעת, במשך כל שנות הקשר ביניהם, לכך שיש לראותו כעובד שכיר ורק כאשר הופסק הקשר עימו נזכר לעורר טענה זו".

בן-דור חוייב בהוצאות החברה בסך 12,000 ש"ח.

[עב' 1876/00]