ראש הממשלה, אריאל שרון, כינס היום (ב', 31.1.05) בלשכתו דיון מיוחד, ובו החליט להעלות לישראל את כל בני הפלשמורה.
בדיון השתתפו שר הפנים אופיר פינס, שרת המשפטים והקליטה ציפי לבני, שר האוצר בנימין נתניהו, יו"ר הסוכנות היהודית סלי מרידור ועוד. בתום הישיבה הודיע שרון, כי עד סוף שנת 2007 יועלו לישראל כל בני הפלשמורה הזכאים לעלות לארץ מאתיופיה.
ההחלטה היא, למעשה, יישום מזורז של החלטת הממשלה בנושא שהתקבלה בפברואר 2003 והוקפאה. בהחלטה נקבע, כי "צאצאים של יהודי אתיופיה מצד אימהותיהם, המבקשים לשוב ליהודתם, יוכלו להיכנס לישראל על-פי חוק הכניסה לישראל, על-מנת לשוב כאן ליהדות באופן רשמי ולהתערות מחדש בעם היהודי. משרד הפנים והרבנות הראשית לישראל יתחילו, לאלתר, להשלים את בדיקת מוצאם של כל הממתינים לאישור הבאתם לישראל באדיס אבבה ובגונדר [במחנות מעבר; נ.ש.], על-מנת לברר מי מהם צאצאים לאימהות יהודיות במהלך כל הדורות שקדמו להם".
עוד קבעה הממשלה, כי "יש לדאוג להגברת הסיוע ההומניטרי לתושבי המתחמים באדיס אבבה ובגונדר, עד להבאת יושביהם לישראל ולשם כך יש לבוא בדברים עם הסוכנות היהודית וארגוני הסיוע היהודיים הפועלים באתיופיה. הממשלה הטילה על ועדת שרים מיוחדת לבדוק את הפעולות הנדרשות ומקורות המימון לביצועה של החלטה זאת".
שרון מזרז ההחלטה בלחץ עתירה לבג"צ
הבעיה העיקרית של הממשלה היא התחושה שמדובר בעלייה שלא תיגמר לעולם, וזאת מעבר לבעיה הכלכלית, משום שבכל חודש נוספים אתיופים במחנות המעבר, הטוענים כי הם יהודים. כעת, כפועל יוצא מיישום ההחלטה, החל מחודש יוני השנה יוכפל מספר העולים מאתיופיה מ-300 בחודש ל-600. החלטתו של שרון באה בעקבות לחץ מצד בג"צ, שנמנע מלהכריע בעתירה הדורשת לזרז את העלאת בני הפלשמורה [ראו קישור].
במהלך הדיון אמר ראש הממשלה, כי "מוכרחים לעשות כל מאמץ להגברת העליה ועל-כן האוצר יצטרך להעמיד משאבים נוספים לטובת המטרה". שרון הורה לשרי הפנים, הקליטה, האוצר והחוץ וכן לסוכנות היהודית להציג בתוך שלושה חודשים תוכנית כוללת ומפורטת להעלאת שארית הפלשמורה על-פי רשימת הזכאים שתאושר במשרד הפנים.
בנוסף, הסוכנות היהודית תקבל על עצמה את האחריות למחנות באתיופיה בהם חיים בני הפלשמורה והיא תחליף את הארגונים היהודים השונים אשר מפעילים את המחנות. במהלך הדיון התקיימה הפגנה של של כ-2,000 איש ממשפחות בני הפלשמורה אשר עלו כבר לארץ.
רקע: בעיית הפלשמורה
באתיופיה נמצא ריכוז של צאצאי יהודים, המכונים פלאשמורה, אשר אינם זכאי שבות היות ובני משפחתם בדורות הקודמים המירו את דתם והתנצרו, והם עצמם כבר נינים או בני נינים של יהודים. מדובר בקבוצה שאמנם יצאה מהחברה היהודית, אך לא נקלטה באופן מלא בחברה הנוצרית.
קבוצה זו מונה כ-17,000 נפש, אשר נטשו את בתיהם ורכושם בכפרים וממתינים זה כמה שנים באדיס אבבה ובגונדר לאישור כניסתם לישראל, ומלבדם יש עוד כ-4,000 בני העדה בכפרים. רובם שבו לאורח חיים יהודי, אך תנאי חייהם קשים ביותר.
לפני כמאה שנה פעלו באתיופיה מיסיונרים נוצרים, שעשו מאמצים גדולים להעביר את אנשי 'ביתא ישראל' (כך מכנים יהודי אתיופיה את עצמם) על דתם. במהלך תקופה של כחמישים שנה, עברו חלקים ניכרים מ'ביתא ישראל' לנצרות, גם עקב הקשיים הכלכליים והרצון להתערות בחברה האתיופית. אנשי 'ביתא ישראל', שהמשיכו לשמור בקנאות על יהדותם, הקפידו על הפרדה מהמומרים, ובפיהם הם כונו בשם 'פלשמורה', פלסמורה או 'מרים וודט' (אוהבי מרים - אימו של ישו).
התרכזו באדיס אבבה מאז "מבצע שלמה"
בעת "מבצע שלמה" בשנת 91', בו מטוסי ג'מבו של חברת אל- על ומטוסי הרקולס של חיל האוויר הביאו ברכבת אווירית 14,324 עולים בתוך 36 שעות, חיכו מאות מאנשי פלאשמורה מחוץ לשערי שגרירות ישראל באדיס אבבה וראו את העלייה הגדולה של 'ביתא ישראל' לארץ. ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, שנדרש להחליט על עליית הפלאשמורה, אמר: "קודם כל היהודים, ואחר כך נראה...".
בעקבות הלחץ הציבורי, החליט משרד הקליטה באמצע שנות ה-90' על העלאה של העולים שיש להם קרובים מדרגה ראשונה בישראל, וכך החלו הפלאשמורה לעלות לישראל, לא מכוח חוק השבות, אלא מכוח איחוד המשפחות על-פי חוק הכניסה לישראל. הבעיה היא, שחוק השבות מעניק אזרחות רק למי שהמיר את דתו שלא מרצון, נקודה שהיתה בעייתית בעניינם של הפלאשמורה.
בשנת 97' החליטה ממשלת נתניהו על מבצע העלייה "האחרון והסופי", במסגרתו עלו כ-4,000 מאנשי הפלאשמורה ששהו במתחם של אנדי באדיס אבבה. ואולם, אלפים מבני הפלאשמורה עדיין ממתינים באדיס אבבה, ועל-פי ההערכות, מספרם נע בין 18,000 לבין 26,000. בזמן ההמתנה, הם עוברים את תהליך ההשבה ליהדות.
שורשים יהודיים?
הבעיה עם בני הפלשמורה, או לפחות עם חלקם, היא שאלת יהדותם. בשנת 95' שלח אבי גרנות, שהיה שגריר ישראל באתיופיה, מכתב לרב ישראל רוזן, שהיה באותה העת ראש מינהל הגיור. במכתבו, כתב גרנות בין היתר: "אין ספק כי במסגרת הסיפור המכונה 'פלשמורה' ישנם באדיס אבבה כאלה שאין להם ולא היה להם דבר עם זרע ישראל. לצערי, בביקוריי במתחם, באותם מקרים שבהם הביקור לא היה מתוכנן, לא מצאתי אותם מנהלים חיים יהודיים. תפילות שחרית הומות אדם התקיימו רק כאשר הביקורים היו מתוכננים מראש. רבים מאוד מתושבי אתיופיה הענייה מצפים למצוא עתיד טוב יותר בעולם הגדול, וישראל מהווה אטרקציה מבוקשת".
יש לציין, כי חיץ של איבה מוחלטת נמתח עד היום בין היהודים האתיופים ובין הפלאשמורה, והראשונים אינם מוכנים לחתן את ילדיהם עם האחרונים. עם זאת, ועדה ציבורית בתוך הרבנות הראשית קבעה בעבר, כי יש סימנים לכך שמדובר ביהודים, בין היתר משום שגם לאחר שהתנצרו, הקפידו בני הפלשמורה להתחתן בינם לבין עצמם.
בהכנת הידיעה השתתף נועם שרביט.
