לפחות כשמדובר בגודל המוח והקשר לאינטליגנציה, גדול יותר אינו בהכרח טוב יותר, כך קובעים מדענים. ולמרות שמוחנו גדול פי שלושה ממוחם של אבותינו, ההסטוריה מראה כי לגודל אין כל קשר לחכמה יתירה.
האדם הקדמון עבר שתי תקופות בהן עלתה מסת המוח שלו, אך עדיין במהלך תקופות אלו שיטות ייצור הכלים למשל לא השתפרו, כך טוענים חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון. לדבריהם, גורמים אחרים הם האחראים לכך.
הגודל הוא לא הכל
אנשים רבים, לדברי החוקרים, חושבים כי גדול יותר שווה חכם יותר, שווה טוב יותר, ואין זה נכון. התבונה, לפחות כשמדובר בייצור כלים, לא השתפרה למרות העלייה המשמעותית בגודל המוח.
מהתקופה שההומו-ספיינס נמצאו באפריקה, לפני 200,000 שנה, והיו בעלי מוח כשלנו, מעט מאד אירע במושגים של גילויים אינטלקטואליים. אלו התרחשו רק לאחר 150,000 שנה. בתקופה זו הורגש פרץ של יצירתיות, עם הופעת תפקוד אינטלקטואלי גבוה יותר כמו מבנה שפה מסובך יותר, מורכבויות לוגיות, מבנה מוסיקה שונה ומשחקים עם חוקים מסובכים יותר.
השרדות
מכאן, הסיקרו החוקרים, גורם אחר היה אחראי לגדילה בגודל המוח. למוח גדול היה יתרון כפי הנראה לכישורים הקשורים להשרדות כמו זריקת חפצים ויידוי אבנים. כשמדובר בצייד עלייך להצליח בפעם הראשונה, או שארוחת הערב תעלם. כך שגדול יותר טוב יותר נכון לגבי רק חלק מדרגי ההשרדות, הם מדגישים, ולאו דווקא בהקשר של תבונה.
