אריה דרעי עומד להגיש מחר (יום ג', 21.11.00) בקשה לקיים עבורו משפט חוזר. הבקשה תוגש לפרקליט מחוז ירושלים ולבית המשפט העליון, וזאת אם לא תעוכב ברגע האחרון בשל קשיים טכניים ו/או בשל החלטה לדחות את הגשת הבקשה למועד רגוע יותר (מבחינת האירועים הבטחוניים) - שבו תזכה הבקשה לתהודה ציבורית ראויה יותר.
על-פי הדין, היועץ המשפטי לממשלה יידרש למסור לבית המשפט המשפט העליון את גירסתו באשר לבקשה. נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר שיסמיך הם שידונו בבקשה. הליך זה צפוי להתנהל במשך כמה חודשים, ולאחריו תתקבל החלטה האם לקיים לדרעי משפט חוזר. על-פי ההערכות, אם יוחלט לקיים משפט חוזר, ישוחרר דרעי מיידית מכלאו עד לסיום ההליכים החדשים.
נודע, כי הבקשה לקיים משפט חוזר מתבססת על ראיות חדשות שנודעו להגנה רק לאחר תום משפטו של דרעי בבית המשפט המחוזי בירושלים, ואף לאחר שהוכרע הערעור בבית המשפט העליון. יצויין, כי הפרקליטות שלה נודע מהתקשורת על כוונותיו של דרעי, טענה כי כל הראיות הרלוונטיות למשפטו של דרעי הובאו בפני בית המשפט - לרבות אלו הנוגעות להליכים שהתנהלו כנגד שמולביץ בשווייץ.
הראיה המרכזית שעומד דרעי להגיש: עד המדינה במשפט דרעי, יעקב שמולביץ, מסר לבית המשפט עדות כוזבת, כאשר השים עצמו כמי שטוהר בהליכי החקירה והמשפט שהתנהלו כנגדו באותה תקופה בשווייץ. שמולביץ העיד הן בחקירתו הראשית והן בחקירה הנגדית, כי בחקירה שהתנהלה נגדו בשווייץ הוברר כי לא ביצע עבירות. כמו כן העיד שמולביץ, כי "יצא נקי" ולא הוגש נגדו כתב אישום.
שופטי בית המשפט המחוזי בתיק זה - יעקב צמח (אב"ד), והשופטות מרים נאור ומוסיה ארד, סמכו על עדותו, ולכן התייחסו אל יתר דבריו כדברי אמת. בהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי נכתב פרק שלם ובו הסבירו השופטים כיצד ביקשה ההגנה לערער את אמינותו של שמולביץ, וכיצד עמד שמולביץ כ"צוק איתן". במקביל נזפו השופטים בפרקליטיו של דרעי ובדרעי עצמו, על שניסו שוב ושוב לערער את אמינותו של שמולביץ בדרך של הפרחת עלילות כביכול נגדו.
אלא שמתברר עתה, כי באותה עת שמסר שמולביץ עדות בבית המשפט, כבר הודה שמולביץ בשווייץ בביצוע מעשי מירמה חמורים והורשע בגינם. מתברר, כי שמולביץ הצליח להערים על בית המשפט בישראל ועל ההגנה, מאחר והליכי החקירה בשווייץ אינם פומביים.
פסק הדין וחומר הראיות כולו, הגיע לידי עורכי הדין של דרעי - יגאל ארנון ונבות תל-צור. הוא כולל את הראיות הנוגעות למירמה, וכן מכתבים של שמולביץ ובהם פניותיו לקבל סיוע מהתביעה בישראל, ובהם מדורית בייניש שכיהנה אז כפרקליטת המדינה, ומהתובע בתיק יהושע רזניק.
