בג"צ דן (יום ג', 19.3.02) בעתירת עמותת 'אדם טבע ודין' נגד עיריית רעננה, הגובה תשלום מבאי הפארק העירוני שאינם תושבי העיר.
העתירה הוגשה בנובמבר 2000, באמצעות עורכי הדין עמית ברכה ואלי בן-ארי, לאחר שבאוגוסט אותה שנה, גידרה העיריה את הפארק והחלה לגבות תשלום מהמבקרים שאינם תושבי העיר, ולאחר שכל מגעיה עם העיריה נכשלו.
השופטת דליה דורנר החליטה, בסיום הדיון, כי יש לאמץ את עמדת היועץ המשפטי, כפי שהובאה על-ידי עו"ד דנה בריסקמן מפרקליטות המדינה, לפיה יש להקים צוות בינמשרדי, שיקים משרד הפנים ושיכלול את נציגי הגופים הממשלתיים הרלוונטיים, לרבות המשרד לאיכות הסביבה ומשרדי ממשלה נוספים, ואשר יפעל לקביעת אמות מידה וקווים מנחים, בכל הנוגע לשאלה העולה בעתירה. השופטת דורנר קבעה, כי בית המשפט יחזור וידון בעתירה בעוד כ-4 חודשים, לאחר סיום עבודת הצוות הבינמשרדי.
התשלום הניגבה כיום בכניסה לפארק, כך עולה מן העתירה, יכול להגיע עד ל-50 ש"ח למשפחה עם שני ילדים. עו"ד עמית ברכה מאט"ד אומר, כי גביית תשלום מהווה פגיעה בחופש התנועה של הציבור ברחבי השטחים הפתוחים שבמדינה, העומדים כיום כמכלול לרשות כלל הציבור. כמו כן, מוסיף עו"ד ברכה, "מהווה הדבר פגיעה בחופש הקנין של הציבור, שהשטח הציבורי הפתוח שייך לו בעצם, וכן פגיעה בזכותו של הציבור לאיכות חיים וסביבה נאותה".
אדריכלית הנוף ומתכננת הערים, יעל דורי, שחוות דעתה צורפה לעתירה, טוענת כי מדובר בצעד תקדימי במישור הארצי ואף הבינ"ל. הרשות המקומית אינה רשאית לסגור שטחים ציבוריים בתחום שיפוטה בפני הציבור, וזאת בהתאם לעקרונות ואף לחירויות יסוד, וללא הליך תיכנוני על-פי חוק, כגון שינוי יעוד. זוהי פגיעה חמורה, טוענת דורי, במלאי השטח הפתוח העומד לרשות אזרחי המדינה, ופגיעה באיכות חייהם, כתוצאה מכך.
בעקבות בקשת בית המשפט, העביר גם היועץ המשפטי את חוות דעתו בנושא, בה הומלץ על הקמת הצוות הבינמשרדי. בחוות הדעת, שנכתבה על-ידי עו"ד ברקסמן, נכתב: "אחד מן החששות הכבדים העולים מהכרה בסמכותה של רשות לגבות תשלום מן הסוג הנדון הוא - מבלי שנטיל דופי במשיבה דווקא - החשש מפני ניצול לרעה של סמכות זו ומימושה לצורך מניעת נגישותן של קבוצות אוכלוסיה מסויימות לשטחי הנופש על בסיס מגזרי, עדתי, לאומי וכו'". עו"ד בריקסמן כתבה גם, כי הכשרת פעולתה של עיריית רעננה עלולה להביא לכך שרשויות רבות יוכלו לדרוש תשלום בעבור שימוש בפארקים ובשטחי נופש שבשטחן, תוך הבחנה בין תושבי הרשות לנופשים שאינם תושבים, או ללא כל הבחנה, ו"תגובת שרשרת כזו עלולה להיות בלתי מבוקרת ונזקה החברתי והסוציאלי - מרחיק לכת".
עו"ד בריקסמן ציינה, כי הקצאת חלק משטח הפארק לצרכים מסחריים, מאפשרת לרשות המקומית להבטיח הכנסות כספיות מפעולת הפארק, וכי הגדרתם של שטחי מסחר בהיקף מסויים בתוך הפארקים העירוניים, מיישמת לשיטת היועץ המשפטי, את עיקרון המידתיות באופן המיטבי.
את עיריית רעננה ייצג עו"ד רענן הר-זהב.
