עו"ד דרור ברנדויין, הפרקליט שעל חוות דעתו כביכול הסתמכו בכירי בנק המזרחי - ובראשם יעקב פרי (יו"ר) ואלי יונס (מנכ"ל), ונמנעו ממסירת דיווח מיידי לבורסה ולרשות ניירות ערך בדבר המענק בסכום של כ-13 מיליון ש"ח למנכ"ל היוצא, ויקטור מדינה, מפנה עתה "אצבע מאשימה" כלפי בכירי הבנק.
עו"ד ברנדויין שמר על שתיקה, כאשר פרי ויונס טענו לכשרות מעשיהם, בנימוק שהסתמכו על חוות דעתו. עתה הוא טוען, למעשה, כי בכירי הבנק, ובהם פרי, יונס, והיועץ המשפטי של הבנק, ד"ר שמעון וייס, לא הציגו בפניו מידע הנוגע לעניין כשפנו אליו לקבל חוות דעתו. בכך "מושך" ברנדויין את השטיח מתחת לרגלי המנהלים הבכירים. מכתבו מהווה למעשה הסתייגות מחוות דעתו הקודמת - שהכשירה הימנעות ממסירת דיווח מיידי בדבר המענק - שניתנה לבנק המזרחי, ועליה הסתמכה כאמור הנהלת הבנק.
רשות ניירות ערך קיבלה את הודעת ההבהרה של בנק המזרחי מיום 17.1.05, שתואמה מראש עם יו"ר מליאת רשות ניירות ערך, משה טרי. ואולם עתה, נוכח מכתבו של עו"ד ברנדווין, צפויה הרשות לבחון מחדש נושא זה, ולשקול צעדיה בהתאם. נזכיר, כי הרשות שקלה פתיחת חקירה פלילית נגד כל המעורבים, ובסופו של דבר הסתפקה בהודעת הבהרה שכללה התקפלות בכירי בנק המזרחי והתחייבות שנושא כזה לא יישנה; עתה, נוכח הגילויים החדשים, יידרש טרי לבחון עמדתו מחדש.
נודע, כי הנהלת בנק המזרחי, שקיבלה את המכתב כבר ביום 17.1.05 - ארבעה ימים לאחר שמסר בנק המזרחי דיווח לפי דרישת רשות ניירות ערך, לא העבירה מכתב זה לחברי הדירקטוריון, על-אף שיש לו, כמובן, השלכה על החלטתם של הדירקטורים מיום 13.1.05. באותה החלטה קובע הדירקטוריון, כי ההימנעות ממסירת דיווח מיידי על התשלום לויקטור מדינה, נעשה בהתבסס על חוות דעתו של עו"ד ברנדווין. עתה, כאמור, מגלה ברנדויין, כי חלק מהמידע הרלוונטי לא נמסר לו. במכתבו של ברנדווין אל פרי, יונס ווייס, הוא כותב את הדברים הבאים (ציטוט):
בהתייחס לדוח המיידי אני מבקש להסב את תשומת ליבכם לעובדות הבאות (ציטוט):
1. "ההסכמה מחודש מרס 2004" ו-"המכתב מיום 29.3.04", כמו גם "השיחות שהתנהלו בבנק קודם לאישור המענק המיוחד בדירקטוריון הבנק" (סעיפים 2(א), (ב) ו-(ד) לדוח המיידי) לא הובאו לידיעתי עובר למתן חוות הדעת שלי מהימים 28 באפריל ו-23 במאי 2004 בעניין הדיווח המיידי בדבר תשלום מענק פרישה למנכ"ל [עו"ד ברנדויין מתייחס להסכמות שהיו במרס 2004, שאז מדינה היה עדיין מנכ"ל בנק המזרחי, ובעל עניין, ולכן ברור כי כל תשלום היה מחוייב בדיווח מיידי. בדיונים/הסכמות אלה נטלו חלק גם משה ורטהין, עידן עופר, יעקב פרי ואחרים, י.י.].
2. לא הובאו לידיעתי עובר למתן חוות הדעת הנ"ל "עמדתו הראשונית של ד"ר וייס (סעיף 2(ו)(1) לדוח המיידי), וכן עצם הפניה לעו"ד עודד ערן וממילא עמדתו (סעיף 2(ז) לדוח המיידי) וכלל לא היה ידוע לי כי הבנק פנה לעורך דין אחר או נוסף בעניין הנדון [עו"ד ברנדווין מתייחס בסעיף זה לכך שעמדתו המקורית של וייס, שחייבה מתן דיווח מיידי, והמידע הבסיסי עליו הסתמך גם וייס, הוסתרה ממנו, י.י.].
דובר בנק המזרחי מסר בתגובה:
- הכל מפורט בדוח המיידי שהוצאנו ב-13 בינואר השנה. ברור שמידע שלא היה בידי מי שפנה אליו, ממילא לא היה יכול להימסר לו.
- הכוונה היתה לקבל ממנו חוות דעת אותנטית בלא ניסיון להשפיע עליו או להטות את חוות הדעת בעצם איזכור חוות הדעת הקודמות. רק טיבעי שכך עושים כשפונים למומחה.
- כיוון שהמכתב של עו"ד ברנדווין אין בו חדש, ואותו דוח מיידי ממילא הוצג בפני דירקטוריון הבנק שסמך עליו את ידיו, לא היה כל צורך להציג לפני הדירקטוריון את אותו מכתב.