היועץ המשפטי לממשלה הגיב היום (ב', 7.3.05) להצעת חבר הכנסת גלעד ארדן שבאה להקל על מינויי חברי מרכז באמצעות הסדרת מספר משרות ציבוריות במעמד של משרות אמון.
כזכור, רק אתמול אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק לפיה בכל פעם שתיבחר ממשלה חדשה בישראל, יחוייבו פקידי השלטון הבכירים להתפטר, בדומה לנהוג בעת חילופי ממשל בארה"ב.
בנייר העמדה שהוציא היום היועץ המשפטי לממשלה הוא מציין כי תפישת היסוד של שיטת המשפט והשלטון בישראל לענין שירות המדינה בישראל היא של שירות מדינה ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי. השירות הציבורי מבוסס על עובדים מקצועיים וקבועים (civil servant). לכן, הוא מציין, במסגרת זו יש חשיבות רבה בקיום הליך בחירה תחרותי ופומבי למשרות בשירות המדינה.
עם זאת, ממשיך מני מזוז ואומר, הדין בישראל אינו מתעלם משיקול חשוב אחר, הוא היכולת למשול. לדעת היועץ, הצעת החוק אינה עולה בקנה אחד עם תפישה זו. ההצעה, לאבחנתו, מבקשת לקבוע כי הדרג המקצועי הבכיר בשירות המדינה יוגדר כ"משרות אמון", וכי כל אימת שמתמנה שר חדש למשרד הוא יוכל להחליף את כל נושאי משרה אלה, ללא קשר לכישוריו, ביצועיו ומועד תחילת כהונתו בתפקיד.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי המשרות הבכירות המקצועיות בשירות המדינה אינן "משרות אמון". מדובר במשרות מקצועיות שהנושא בהן, אף אם הוא ממונה על-ידי הממשלה או השרים ושותף בגיבוש המדיניות ובביצועה, הוא עדיין עובד המדינה, ולא איש אמון אישי של השר.
יתר על כן, כידוע קיים גם קושי בגיוס אנשי מקצוע מהשורה הראשונה למשרות המקצועיות הבכירות בשירות הציבורי, וזאת בין היתר נוכח הצורך בקביעת הסדרי ניגוד עניינים ראויים, ועקב מגבלות "צינון" הקבועות בחוק. לדעתו, כהונות קצרות בתפקידים בכירים, כפועל-יוצא של הצעת החוק, אם תתקבל, ושל אי-היציבות הפוליטית, עלולות להחריף בצורה משמעותית קושי זה.
לכן היועץ המשפטי בעמדה שהצעת החוק אינה מתיישבת עם תפיסת היסוד של שירות מדינה ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי. יתר על כן, קבלת הצעת החוק, במציאות של אי יציבות פוליטית של חילופי שרים תכופים (כך למשל, מאז 1992 התחלפו במשרד הפנים 14 שרים, ובמשרד האוצר 8 שרים), תביא לאי יציבות רבה בדרג המקצועי הבכיר, ובסופו של יום תקשה על תפקוד הממשלה ועל ביצוע מדיניותה.
לצד האמור, מציין היועץ כי מזה מספר חודשים נערכת במשרד המשפטים עבודת מטה, בשיתוף עם נציבות שירות המדינה, במגמה לבחון מחדש את הכללים לקציבת תקופת הכהונה ולסיום הכהונה של המכהנים במשרות הבכירות בשירות המדינה. כן נבדקת בימים אלה האפשרות להקים ועדה מקצועית לבחינת מכלול הסוגיות שהצעת החוק מעלה.
