"קיים סיכוי שהרב עובדיה יוסף יאשר לי להצביע בעד חוק יסוד משאל עם בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת". כך אמר ח"כ נסים זאב מש"ס ל-Nfc.
לדבריו, יו"ר התנועה, ח"כ אלי ישי, התבטא קודם לאישור חוק פינוי-פיצוי בכנסת, כי לא נכון יהיה אם ש"ס תמנע מהצעת החוק לעלות להכרעת מליאת הכנסת. "אנחנו לא רוצים להיות הגורם שהצעת החוק לא תעלה להכרעת המליאה", אומר ח"כ זאב.
בתגובה נמסר מדובר ש"ס: "לא יווצר מצב שש"ס תוצג כמזגזגת. לעומת זאת, אם נחשוב שיש אינטרס גדול יותר להפיל החוק במליאה ושם להוכיח את התפלגות הכוחות, ייתכן שהחוק יעלה במליאה, אך נפעל לעצור זאת שם".
חברי הכנסת בוועדת החוקה דרוכים כיצד יפול הפור בהצבעה על חוק משאל עם. נכון להיום, לא קיים רוב לאישור החוק. מתוך 17 חברי כנסת החברים בוועדה, 7 תומכים, 7 מתנגדים ו-3 מתנדנדים: ח"כ אברהם רביץ, ח"כ זאב וח"כ רוני בר-און. יו"ר סיעת שינוי ח"כ חן רשף אמר היום: "בפעם הראשונה מדובר בהפתעה ממש, כיצד יצביע נסים זאב".
בדיון שהתקיים היום, ביקשו חברי הכנסת לקיים בהקדם האפשרי הצבעה כדי לבדוק את יחסי הכוחות. אם הצעת החוק נופלת בוועדה, היא מוקפאת למשך חצי שנה ובהתאם לזאת לא עולה להצבעה במליאת הכנסת. ח"כ בר-און, שנעדר מהדיון אך דאג להעביר להזכיר לחברי הוועדה, כי על אף דעותיו [בעד ההינתקות ונגד משאל עם], בסיעת הליכוד הוא הצביע בעד.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ מיכאל איתן, קבע כי ההצבעה העקרונית על הצעת החוק תתקיים ביום 21.3.05 - כשבוע בלבד לפני צאת הכנסת לפגרה. הוא הדגיש, כי באם הצעת החוק לא תאושר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת עד תום כנס החורף של המושב הנוכחי (עוד שלושה שבועות), אין אפשרות לחוקק את החוק, אלא אם כן יוכנס סעיף שכל הליך הפינוי יידחה לתקופה ארוכה.
בדיון (יום ג') הביעו חברי הכנסת בוועדה את דעתם בעד/נגד קיום משאל עם. ח"כ זהבה גלאון מיח"ד, המתנגדת למהלך אמרה: "מי שתומך במשאל עם נותן הכשר לקונספציה בשמה יגאל עמיר לחץ על ההדק, לכך שממשלה נבחרת ורוב כנסת אין מנדט מהציבור להכריע בוויתור על שטחים ובפינוי יישובים". ח"כ יצחק לוי מהציונות הדתית השיב לה ואמר: "יגאל עמיר הוא מחוץ למחנה של כולם".
הצעת חוק יסוד: משאל עם
הצעת חוק יסוד: משאל עם, נוסחה על-ידי חברי הכנסת מיכאל איתן, גדעון סער וגלעד ארדן מהליכוד, קודם לאישור חוק פינוי-פיצוי. על-פי הצעת החוק, יידרש אישור הכנסת לגבי ויתור על שטחים משני סוגים: שטחים שעליהם חל המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל וכן שטחים בתחומי ארץ ישראל שמוחזקים בידי מדינת ישראל [שטח שנכלל בגבולות המנהדט הבריטי].
על-פי ההצעה, הכנסת היא זו שתקבע את המועד המדויק לקיום משאל עם, שיהיה בין 70-80 ימים אחרי קבלת ההחלטה במליאת הכנסת. ההוראה נועדה להבטיח שיינתן זמן מספיק להיערך לעריכת משאל עם, מבחינה ארגונית ומבחינת היערכותם של מפלגות, תנועות ציבוריות וגופים חוץ-פרלמנטרים המבקשים לנהל תעמולה לקראת המשאל. יחד עם זאת, נקבע כי המועד לא ייקבע זמן רב מדי לאחר קבלת ההחלטה, כדי שתקופת התעמולה לא תהיה ממושכת מאד ושלא יוקפאו ההליכים המדיניים.
כמו-כן מוצע, כי הכנסת תהיה מנועה לאשר החלטת ממשלה או לקבל בקריאה שלישית חוק בעניין שהובא למשאל עם בשנה שלאחר קיום המשאל, אלא אם כן החליטה הכנסת אחרת ברוב של 80 חברי כנסת.
