בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אשר דן בבקשתו של בחור להצהיר על אימהות אימו, התייחס בחומרה רבה לטעות שנפלה בבדיקת רקמות שנערכה בבית חולים תל השומר, אשר שללה בוודאות את אפשרות אימהותה.
בית המשפט נענה לבקשת המבקש, אשר היה צריך את ההכרה באימו על-מנת להינשא. הבקשה להצהיר על האימהות הוגשה עוד ביום 10.4.03. עמדתו של ב"כ היועץ המשפטי עם תחילת ההליכים, היתה כי יש לבצע בדיקת רקמות.
הצדדים הופנו אז לבית החולים תל השומר, למעבדה לבדיקת רקמות, לשם עריכת הבדיקה. תוצאות הבדיקה שנערכה לימדו, כי נשללת בוודאות אפשרות אימהותה של הנבדקת לגבי המבקש.
לבקשת המבקש ובהסכמת ב"כ היועץ המשפטי, נעתר בית המשפט לעריכת בדיקה חוזרת בבית החולים במרכז הרפואי רבין, על חשבונם של המבקש ואימו. בדיקות אלו לימדו, כי האשה היא אכן אימו של המבקש.
בבירור שנערך לגבי התוצאות ההפוכות של בתי החולים, התקבלה תגובתו של פרופ' גזית, אשר ערך את הבדיקה השגוייה בתל השומר. בתגובתו הוא עומד על נסיבות התקלה שהביאה לטעות בקביעתו ומסביר מדוע יש לקבל את חוות הדעת ההפוכה.
בית המשפט, על אף שמצא את הסברו של פרופ' גזית מניח את הדעת, החליט לפסוק הוצאות נגד המדינה. השופטת טובה סיוון מנמקת את החלטתה כדלקמן: "יש לציין כי ביהמ"ש, בעיקר בתי המשפט לענייני משפחה, נעזרים רבות... במחלקות לבדיקת רקמות, ולפיכך, יש להפנות לכך כי טעויות כגון אלה אשר נעשו במקרה דנן, אסור להן שתקרינה".
השופטת המשיכה וציינה, כי אלמלא הייתה התביעה תביעה לאמהות בלבד, הייתה פוסקת לטובת האם ובנה הוצאות ניזקיות בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.
