הצעת חוק הוגשה בשבוע שעבר (21.3.05) על-ידי ח"כ גורלובסקי,
ולפיה חוק ההוצאה לפועל יתוקן כך שזוכה שכלל בדוח שלו לרשויות המס דיווח כי חוב שלגביו מתנהל הליך של הוצאה לפועל נמחק או נמחל, יהיה חייב להודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל, וראש ההוצאה לפועל יורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל בשל מחילה
של הזוכה על החוב.
הצעת החוק, אם תעבור תחולל מהפיכה של ממש בכל נושא החובות של הציבור לבנקים. לטענת מציע החוק, החוק נועד לפתור מצב בלתי נסבל של עומסים במערכת ההוצאה לפועל תוך ביטול עיוות במיסוי הניתן לזוכים וכן לסגור פרצה המאפשרת הלבנת הון. המצב הקיים כיום, טוען גורלובסקי הינו שזוכה שהגיש לרשויות המס דוח בו הוא מצהיר על חוב כחוב אבוד נהנה מהקלה במס בשיעור החוב האבוד. מנגד, הוא ממשיך בהליכי הוצל"פ נגד החייב.
יש לציין כי על-פי פסק דינו של נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק בנושא הפרשנות שיש לתת להתנהגותם של צדדים (זוכה וחייב) בנוגע לחוב שנמחל, נקבע לאחרונה כי "לעיתים, קיימים ביטויים חזקים, אם כי לא בלעדיים, המעידים על מחילה משתמעת, מבלי שזו זכתה לעיגון פורמלי. כך הוא המצב, למשל, כאשר בעל החוב מדווח על החוב כחוב אבוד" (ע"א 9715/03 בעניין אביהו נגד פקיד שומה ת"א 4).
לטענת מגיש הצעת החוק ח"כ גורלובסקי, מטרת התיקון הוא שלא לאפשר לנישום-הזוכה להנות מכל העולמות, כלומר, קבלת פטור מתשלום מס בגין מחילה או מחיקה של החוב מספריו, אבל בד בבד עם הסתרת העובדה הזו בהליכי הוצאה לפועל.
לטענת המציע, זוכים גורמים כיום נזקים רבים למשק ולחייבים קשי יום. יוצרים רישום כוזב במסמכי תאגידים שבשליטתם. לטענתו, זוכים רבים מדווחים על מאזן שחסר בו דיווח על חובות שאינם עוד נכסי החברה. כאשר חברה כזו נמכרת אין המאזן שלה משקף חובות מעין אלה. כך קורה שגם עורכי דין חיצוניים לחברה עוברים על החוק וממשיכים לנהל גביה של חובות שאינן עוד חובות של חברות אלו.
בנוסף, נטען כי המצב הקיים גורם נזק כבד למשק כולו כאשר נישום לא משלם מס אמת בגין חוב שמתנהל ברישום כפול, האחד, מתנהל בספריו, שכביכול, אין עוד חוב; והשני, מתנהל מחוץ לספריו, אצל עורכי דין שמנהלים עבורו את הגביה, שכביכול חוב זה שייך לו. למעשים אלה יש השלכות ומשמעויות חמורות ביותר בפני הרשות לניירות ערך, ומשמעותה היא דיווח כוזב במסמכי תאגיד, והעלמת הון.
התיקון המוצע נועד לאכוף בצורה יעילה וישירה את הוראות ניהול ספרים, כפי שפורשו על ידי בית המשפט העליון לגבי המשמעות של מחיקת חוב, כמחילה על החוב, ומיישם זאת בלשכות ההוצאה לפועל העמוסות ממילא. כדי להקל על מערכות השלטון והמשפט לשם איזון בין מערכתי כולל, ולהשגת צדק חברתי.
