"גישת ועדת דוברת לתקשוב היא גישה בת 6-5 שנים, שלא משנה את ביה"ס והמורה, והתקשוב בה הוא כלי עזר. גישת הוועדה לא מנצלת את הכוח האמיתי של תקשוב לשינוי פרדיגמות", כך לדברי ד"ר עוזי מלמד, מנהל פדגוגי של תוכניות תקשוב במערכת החינוך ומנהל חברת תמ"ח - תכנון מערכות חינוך, בפאנל שהתקיים במסגרת כנס מו"ח (האיגוד הישראלי למחשבים וחינוך) וחינוך - המתקיים היום (יום ב', 28.3.05) במרכז הירידים בת"א.
עוד הוסיף ד"ר מלמד, כי "במקום למידה אוטונומית, מדברת ועדת דוברת על העברת ידע מתוכנית לימודים ברורה ומסודרת. במקום התמודדות עם בעיות אמת, דוגלת הוועדה בעבודה עם תוכנית לימודים ברורה".
פרופ' יעקב כץ, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, העביר גם הוא ביקורת על תחום התקשוב במשרד החינוך: ב-30 השנים האחרונות אין בשורה במחקרים הבודקים את תרומת התקשוב לחינוך.
"יש אכזבה. לא מצאנו שיש כלי שנוצל על-ידי מערכת החינוך בצורה יעילה ונכונות כפי שמנוצל במגזר העסקי והביטחוני, שם יש הרבה יותר תפוקות מאשר במערכת החינוך", אמר פרופ' כץ.
לדבריו, התקשוב בחינוך מפגר בשנות דור אחרי תחומים אחרים במשק. "למערכת החינוך אין אסטרטגיה מגובשת ארוכת טווח, אלא ריבוי פרויקטים לפתרון בעיות", הוסיף.
ד"ר רוני אבירם, ראש המכון לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון, הצטרף לקריאה של ד"ר עוזי מלמד: "צריך לנצל את החופש והגמישות שהדוח, אם ייושם כראוי, יאפשר לנצל כנגד הרוח הפדגוגית שלו. הדוח מקדיש לתקשוב 15 שורות ברוטו, שהעציבו אותי מאוד בשל צלצולה של הרוח בדוח. אין בו אפס של קצה ורמז לאף אחד מהאלמנטים שצריכים להיות בגישה מושכלת לתקשוב, ויש בו כל מה שדרוש כדי להתנגד לכך".
