תערוכה חדשה נפתחת במוזיאון תל אביב לאמנות לקראת החג הקרב: חד גדיא: הגדות של פסח.
ההגדה של פסח זכתה לאיורים ועיטורים יותר מכל ספר עברי אחר, הן בכתבי יד והן לאחר המצאת הדפוס. אם לאיורים בספרי המקרא ובמחזורי תפילה הייתה התנגדות רבנית, הרי מעולם לא הובעה כל התנגדות לציורים בהגדה, אשר נתפסה כספר עממי. נושאי האיורים העיקריים היו השעבוד במצרים, עשר המכות, יציאת מצרים, חג הפסח (על כל מנהגיו), ארבעת הבנים ו"חד גדיא". היו גם נושאים מעט נדירים יותר, כגון ביאת המשיח, בית המקדש, ואפילו ציד ארנבות(!).
ההגדות המאוירות הקדומות ביותר הן מן המאה ה־12. בין הידועות שבהן: "הגדת סארייבו" (המאה ה־13) ו"הגדת הציפורים" (המאה ה־14). "חד גדיא" הוא מן השירים שנוספו להגדה מאוחר יחסית, והוא במקורו כנראה שיר עם שנועד לשעשע ילדים, ועם הזמן צבר משמעויות אלגוריות.
במרכז התערוכה שתי סדרות. האחת של הצייר היהודי-רוסי אל (אליעזר) ליסיצקי (1890-1941); בתקופת המהפכה הרוסית הוא צייר סדרה של 11 ציורי גואש, כהכנה להדפסה של סדרת ליתוגרפיות צבעונית בשם "חד גדיא" (הודפסה בקייב ב־1919). התערוכה כוללת את ציורי הגואש המקוריים. הסדרה השנייה היא הדפסים של האמן היהודי-אמריקני פרנק סטלה (נולד במסצ'וסטס, 1936) - "חד גדיא לפי אל ליסיצקי", 1982-1984. כמו כן בתערוכה הגדות מהמאה ה-17 ועד היום, כולל הגדה שאייר זאב רבן (1924-1925) הרואה אור לראשונה בימים אלה.
