שני אוטובוסים יצאו היום משני צידי חבל המריבה קשמיר בכיוונים מנוגדים - האחד מכיוון הודו לכיוון הבירה הפקיסטנית והשני מהעבר הפקיסטני לעבר החלק ההודי.
האירוע ההסטורי הופרע כאשר מספר דקות לאחר שהאוטובוס הראשון יצא מהתחנה בהודו הוא הותקף בירי וברימונים. גורמי ביטחון בחלק ההודי של קשמיר אמרו כי מדובר היה בירי מקרי בלבד, שהיורים נעצרו ושבכל מקרה איש מבין הנוסעים לא נפגע.
ראש ממשלת הודו, מנמוהן סינג, שחנך את קו האוטובוס, אמר כי "שיירת השלום יצאה לדרכה ואיש לא יכול לעצור אותה". סינג הניף דגל כחול לציון תחילת המסע לעבר הגבול. באותה עת בדיוק עזב האוטובוס האחר הבירה הפקיסטנית של החבל, מוזפרבאד והחל לעשות את דרכו בכיוון ההפוך.
האוטובוסים יובילו את הנוסעים לגשר המחבר בין שני צידי חבל קשמיר, ומהווה למעשה את הגבול בין המדינות.
ראש הממשלה ההודי שיבח בעצרת בשרינגר את עמיתו, נשיא פקיסטן הגנרל פרווז מושארף, והודה לו על עזרתו בהגשמת חלומם של תושבי קשמיר לאחד את משפחותיהם. "האקלים החדש יאפשר להודו ולפקיסטן ליישב את חילוקי הדעות בדרך של שלום", אמר סינג.
חבל קשמיר, אשר נמצא בצפון הודו נתון במחלוקת בין פקיסטן והודו, מאז הכרזת העצמאות של השתיים. החלק המרכזי של החבל הוא בשליטתה של הודו וחלקו המערבי בשליטת פקיסטן. הודו ופקיסטן, כל אחת מצדה, טוענות לריבונות על קשמיר כולה; קשמיר חולקה על-ידי האו"ם ב-1972. ב-1947 פתחו פקיסטן והודו במלחמה על החבל, מלחמה שנמשכת למעשה עד היום. הסכסוך מקבל ממדים נוספים כששתי המדינות מתחמשות וחותמות על עסקאות נשק שונות עם ארה"ב ועם מדינות נוספות.
איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
