פרקאש קראט, מנהיג המפלגה הקומוניסטית בהודו, אחת ממפלגות השמאל החשובות, לה 18 חברים בפרלמנט, דרש (ה', 7.4.05) מממשלתו לאסור את עלייתם לישראל של חברי קהילת 'בני מנשה'.
"כבר שמענו על ייצוא של נשק ושל ציוד, אך אסור לממשלה לייצא קהילה", אמר קראט שקרא בנוסף לממשלתו להפסיק את קשריה הביטחוניים עם ישראל.
לפני שבוע הודיע הרב הראשי הספרדי, שלמה עמאר, כי החליט להכיר בתביעתם של 6,000 מבני השבט ההודי, 'שינלונג', להתקבל לדת היהודית. בכך נסללה הדרך לעלייתם ארצה.
עמאר קיבל את ההחלטה לאחר שביקר בשנה שעברה אצל השבט ההררי היושב בגבול הודו-מינאמר (בורמה). עם שובו אמר: "בדקתי את אפשרות העלאתם ארצה על-פי חוק השבות. צריך לקבל מידע נוסף על בני השבט לפני שתתקבל ההחלטה. זה לא קל לקבוע מי הוא יהודי ומי לא. יתכן מאוד שבני השבט ייהנו מהספק ויוכרזו כיהודים".
החלטתו של הרב עמאר התקבלה בשמחה רבה בקרב בני השבט הרואים עצמם יהודים. בימים האחרונים ערכו שם מסיבות ריקודים וסעודות חגיגיות. 300 מראשי הקבוצה הכריזו על מסיבה גדולה שתיערך ב-1 במאי.
בני השבט הרואים עצמם כיהודים, טוענים כי נמלטו מממלכת ישראל החרבה ונדדו דרך פרס, אפגניסטן, פרס וסין עד שהגיעו למזרח הודו. 'בני מנשה' שייכים כיום לשבט המונה כ-900 אלף בני אדם, אך רובם הגדול נוצרים ולא רואים עצמם כקשורים ליהדות.
בעבר הסכימה ישראל כי 100 מבני הקהילה יעלו לישראל בכל שנה, אולם אברהם פורז בתפקידו כשר פנים הפסיק נוהל זה, בטענה "שיש לבדוק את העניין וממשלת הודו מתנגדת לעלייתם של בני הקבוצה ארצה".
הרב אליהו אביחיל מנהל את מאבקם של 'בני מנשה'. שליחיו לימדו את בני הקהילה עברית וחיזקו את זהותם היהודית והישראלית.
בני שבט ה'שינלונג' אינם השבט היחיד הטוען למוצא יהודי. חברי שבט ה'למבה' שמספר חבריו הוא כ-50 אלף איש המפוזרים לאורך הרי סוטפנסברג באיזור לימפופו שבדרום אפריקה, רוצים גם הם לעלות לישראל.
לחברי השבט מנהגים המבדילים אותם משכניהם ומעידים לדעתם על קשר לדת היהודית: הם מלים את ילדיהם, אינם אוכלים חזיר או מערבבים בשר עם חלב. יש להם יום קדוש אחד בשבוע והם קוברים את מתיהם כשפניהם לכיוון צפון - ירושלים.
חברי השבט טוענים, כי לפני למעלה מ-2,500 שנה יצאו מארץ הקודש, בהנהגת אדם העונה לשם בובא שהוביל אותם לעיר בתימן. מתימן הלכו אחר כוכב קדוש שהראה להם את הדרך. הם חצו בעקבות הכוכב את ים סוף וצעדו לכיוון דרום עד שהגיעו לדרום אפריקה של ימינו.
חברי ה'למבה' מודים כי ספגו במשך השנים מנהגי עמים אחרים: את ראש השנה האחרון חגגו בשחיטת פרה, אכילת קרביה, עישון סמים מיוחדים שנועדו לגרש שדים, ורקדו עד אור הבוקר באוהל מיוחד עשוי מעור של פרה כשהם פונים לרוחות אבותיהם בבקשת הכוונה לשנה החדשה.
חלק מחברי הלמבה החלו בשנים האחרונות ללמוד עברית, כמה מהם כבר ביקרו בישראל.
