פליטים פלשתינים זוכים ליחס מועדף בכך שהוקמה להם סוכנות פליטים מיוחדת (אונר"א) שאין לה תקדים בעולם, יש להם סיוע כספי מיוחד, ויש להם הגדרה שונה מהגדרת אמנת הפליטים מ-1951. כך אמרה פרופ' ניצה נחמיאס מאוניברסיטת חיפה ביום עיון בנושא "פליטים ועקורים בראי המשפט הבינלאומי" שנערך בלשכת עורכי-הדין בירושלים (יום ג', 12.4.05).
יום העיון עסק בסוגיות משפטיות, אסטרטגיות ופוליטיות, ונבחנו בו השאלות מיהם הפליטים הפלשתינים, מהי הגדרת פליט, זכות השיבה, שאלת האחריות לבעיית הפליטים והאם ניתן למצוא פתרון לבעיית הפליטים הפלשתינים.
ח"כ טלב אלסנע, אשר נטל חלק במושב ערך הבחנה בין זכות השיבה לבין מימוש הזכות והשווה זאת למדינת ישראל שמקנה זכות לכל יהודי להיות אזרח במדינה, אך יהודים רבים בעולם בוחרים שלא לממש זכות זו. ח"כ אלסנע הדגיש שלדעתו הסכסוך לא יגיע לסיומו עד שלא תבוא על פתרונה בעיית הפליטים הפלשתינים, וציין שהקמת מדינה פלשתינית דומה למימוש זכות השיבה.
לדעת פרופ' עמנואל מרקס מאוניברסיטת תל אביב, את בעיית הפליטים הפלשתינים יש לראות מכמה מישורים, אך ציין כי מבחינת מישור השיקום הבעיה בעצם לא קיימת. זאת מאחר והפליטים מתגוררים למעלה מ-50 שנה במקומם החדש בארצות ערב או במערב, יצרו קשרים וחיים אחרים ולכל הדעות הם מיושבים. גם מחנות הפליטים נותרו בשם בלבד: האו"ם נתן לכל פליט נחלה להקים בית. המישור היחיד שצריך לטפל ובעזרתו ניתן לסיים את בעיית הפליטים הוא עניין הפיצויים והשילומים, שאליו יש להתייחס ברצינות ובאינטנסיביות, ציין.
ד"ר מוטי זקן, יועץ השר לביטחון פנים, התייחס לדוגמת הפליטים הכורדים, שהם המיעוט הלאומי הגדול ביותר בעולם ללא טריטוריה משלהם, ואמר שיש מקום להשתמש בדוגמת הכורדים בדיון על הפליטים הפלשתינים.
עו"ד רמי גולדשטיין העלה שאלות כגון כמה פליטים פלשתינים יש? שהרי לרבים מהפליטים הפלשתינים יש אזרחות זרה, למשל ירדנית או מערבית. או האם מי שנולד לפליטים פלשתינים גם הוא פליט? אם כן, האם גם צאצאי היהודים שגורשו בזמן מלחמת העולם השניה מאירופה גם הם פליטים? ושאלה נוספת, האם יכולה הרשות הפלשתינית לוותר על זכות השיבה או שזכות זו היא אישית ולא קולקטיבית.
יום העיון התקיים לרגל הוצאתו לאור של ספרם של פרופ' ניצה נחמיאס ועו"ד רמי גולדשטיין בשם THE POLITICS OF FORCED MIGRATION: CONCEPTUAL, OPERATIONAL AND LEGAL ANALYSIS.
נחמיאס וגולדשטיין דנים בספרם בבעיית הפליטים הפלשתינים בקונטקסט האוניברסלי ובוחנים את התייחסות המערכת הבינלאומית לבעיית פליטים והעקורים הן בהקשר המשפטי, דהיינו, אמנת הפליטים מ-1951, והן בהקשר האופרטיבי- מנגנוני הסיוע האופרטיביים הבינלאומיים.
