בועידת השלטון המקומי ה-I, שיוזם ביה"ס לממשל ולמדיניות באוניברסיטת ת"א, יוצג נייר עמדה ובו הצעה מהפכנית: לאפשר לרשויות מקומיות ליזום פיתוח כלכלי ונדל"ני בקרקע מופקעת.

על-פי ההצעה, יש לערוך רוויזיה בחוקי ההפקעה המיושנים כדי להתאימם לפסיקה, לאפשר לרשויות לעשות שימוש מחודש באתרים לא מנוצלים ולאפשר עירוב שימושים וניוד זכויות בנייה.

"יש לבטל את המגבלות החוקיות החלות כיום על הרשויות המקומיות לגבי השימוש בקרקע מופקעת. מתן אפשרות לרשויות לעשות שימוש בקרקע המופקעת לא רק לצורכי ציבור, אלא גם לפיתוח יוזמות נדלניות, יאפשר להן להגדיל את הכנסותיהן ולקדם את הפיתוח הכלכלי המקומי", קובע נייר העמדה.

הנייר יוגש לועידת השלטון המקומי ה-I, שתיערך ב-30 וב-31 במאי השנה, בהשתתפות רוה"מ ושרי האוצר, הפנים והשיכון.

את נייר העמדה חיברה ועדת היגוי בראשותו של שמאי המקרקעין עדי צביקל. על חברי הועדה נמנו צבי צילקר - ראש עירית אשדוד, רמזי ג'ראיסי - ראש עיריית נצרת, פרופ' אריה שחר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' אפרים טורגובניק מאוניברסיטת ת"א, יעקב אודיש - השמאי הממשלתי, עו"ד עופר טויסטר, ויעקב אפרתי - מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל. יצויין, כי אפרתי הסתייג מחלק ניכר מההמלצות הכלולות בנייר העמדה.

נייר העמדה מציע למעשה הצעה מהפכנית, לפיה יהפכו הרשויות המקומיות ליזמים כלכליים, שיוכלו לפתח בקרקעות המופקעות מקורות הכנסה עצמיים ולא רק לעשות בהן שימוש לצרכים ציבוריים. הנייר מדגיש, כי על רקע המצוקה הכספית אליה נקלעו רשויות רבות, יש חשיבות רבה לאפשר לרשויות להגדיל את הכנסותיהן ולגוון את מקורות המימון שלהן.

רוויזיה בחוקי ההפקעה הישנים

נייר העמדה קורא לערוך רוויזיה כוללת של חוקי ההפקעה המיושנים ולהתאימם לחקיקה ולפסיקה החדשה, ובמיוחד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

מהנייר עולה, כי כיום קיימים 18 חוקים שונים המקנים סמכויות הפקעת מקרקעין, רובם חוקים עתיקי יומין שנחקקו עוד בתקופת המנדט וכולם אינם מאפשרים לרשויות המקומיות לפתח את הקרקעות המופקעות ולייצר לעצמן מקורות הכנסה לצורך פיתוח כלכלי מקומי.

שימוש מחודש באתרים לא מנוצלים

אחת ההמלצות המרכזיות שמציע נייר העמדה, היא לאפשר לרשות מקומית לעשות שימוש כלכלי בשטחים מופקעים שאינם מנוצלים. הכוונה היא למבני ציבור שהתיישנו ואינם עוד בשימוש בגלל שינויים דמוגרפיים או טכנולוגיים, כמו בתי כנסת, בתי ספר, מרכזיות טלפון, מגרשי ספורט ושווקים.

הפיתוח הכלכלי ייעשה לאחר שיינתן פיצוי ראוי לבעלי הקרקע מהם הופקעו השטחים, כאשר לאחריו תהפוך הרשות המקומית לבעלת הקרקע ללא צורך להשיבה לבעליה.

עירוב שימושים וניוד זכויות בנייה

עוד בנייר העמדה, מוצע לבחון עירוב שימושים מסחריים וציבוריים, שיאפשרו תחזוקה ופיתוח של מתחמים הסמוכים למוסדות ציבור, כמו פיתוח שירותי הסעדה ומלונאות ליד בתי חולים.
הצעה אחרת, היא לאפשר ניוד של זכויות בנייה בהן ניתן יהיה לסחור. לדעת מחברי המסמך, הדבר יצור כלי חדש שיאפשר גמישות תכנונית, ריכוז זכויות והעתקן.

עוד מוצע בנייר העמדה, לעגן בחקיקה את הפרקטיקה של הפקעה בשיעורים גבוהים לצורכי ציבור, תמורת מתן זכויות בנייה בעלות ערך לבעל הקרקע.

הסבר - בעל קרקע חקלאית שמחזיק 10 דונם בשווי של 10,000 דולר, יוכל להפריש אפילו 90% משטחה, אם יקבל זכויות בנייה על הדונם שנותר בבעלותו בשווי של 100,000 דולר. באופן כזה יזכה הבעלים בתוספת ערך שתפצה אותו באופן ניכר.

לדברי מנסחי נייר העמדה, חוקיות הנושא מוטלת כיום בספק למרות שמדובר בהליך המהווה מכשיר יעיל וחשוב לפיתוח עירוני.

לדברי מחברי נייר העמדה, יישום ההמלצות הכלולות בו יביא להגדלת העוגה התקציבית ויצירת מקורות כספיים חדשים לרשויות ובכך יסייע להתגבר על המשבר הכלכלי שפקד חלק מן הרשויות.

החסרונות

מנסחי המסמך אינם מתעלמים מהחסרונות הטמונים בהצעותיהם ובהם החשש שערים במרכזי הביקוש ייהנו מאפשרויות רבות יותר לעומת ערים בפריפריה שדווקא הן זקוקות להכנסה שוטפת. כמו כן, קיימת סכנה שהשלטון המקומי ייכנס כגורם יזמי מתחרה לשוק החופשי הפרטי. הם מציעים להתגבר על סיכונים אלה על-ידי קביעת מערכת רחבה ואמינה שתקפיד על שמירת בלמים ואיזונים.

בוועידת השלטון המקומי ה-I ייטלו חלק שרים, חברי כנסת, אישי ציבור, אנשי אקדמיה ומשק ובכירי השלטון המקומי. כן צפויים להגיע לכינוס מספר ראשי ערים מחו"ל.
בכוונת היוזמים לקיים את הועידה מידי שנה בשנה, במטרה להפוך אותה לכינוס קבוע. לוועידה שותפים גם משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי, קרן אברט הגרמנית, החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי, מפעל הפיס וגורמים נוספים.