בדיקה - בעקבות פסק הבורר

בנק ישראל יידרש לבחון מחדש - בעקבות פסק הדין של הבורר ישי לויט - את כשירותו של איש העסקים צדיק בינו להחזיק בשליטה בבנק הבינלאומי הראשון, וכן לבחון האם עו"ד יהושע רוזנצוויג כשיר להמשיך ולכהן, מטעם צדיק בינו, בתפקיד יושב-ראש הבנק. כך התברר ל- Nfc משיחות שהתקיימו בנושא זה.

צדיק בינו, יחד עם קבוצת ליברמן, מחזיק בשליטה במניות פי.בי. אחזקות (52%), אותן רכש מקבוצת האחים ספרא תמורת 90 מיליון דולר. במסגרת העסקה מכרה קבוצת ספרא, הנשלטת על-ידי מואיז וג'וזף ספרא, את השליטה בבנק הבינלאומי הראשון (אותה החזיקה באמצעות פי.בי.) - שבו החזיקה 67% ממניות השליטה ו-48% ממניות ההון. בעת ביצוע העיסקה היה חלקו של צדיק בינו 55%, וחלקה של משפחת ליברמן היה 45%.

הבחינה המוחדשת נדרשת עתה נוכח פסק הדין ב"פרשת פז" שניתן על-ידי הבורר, השופט (בדימ.) ישי לויט, שקבע כי צדיק בינו, ועורכי הדין ששכר - רם כספי, יהושע רוזנצוויג וצבי אגמון, היו שותפים לקנוניה חמורה. בעיצומה, בין היתר, הונו את בית המשפט המחוזי בתל אביב, הונו והטעו את חברת ארט-ב הפולנית, מסרו עדויות בלתי מדוייקות ועוד. עו"ד דן אבי-יצחק, שייצג את הצמד בגשיק-גונשיורובסקי, נטל חלק בפעולות האסורות.

[חלקים מפסק הדין שפרסמנו, הקליקו כאן]


הכחשות צדיק בינו הופרכו

המדובר בפסק דין חמור, ממנו עולה כי המעורבים בפרשה ביצעו לכאורה עבירות פליליות חמורות. חוק הבנקאות מחייב את המפקח על הבנקים למנוע מבעל עבר פלילי ו/או מגורם שהגיע לגביו מידע בעייתי מהותי, מלהחזיק באמצעי שליטה. עניין פרשת פז נבחן על-ידי בנק ישראל בטרם ניתן לצדיק בינו ההיתר לרכוש את השליטה בפי.בי. (ובאמצעותה בבנק הבינלאומי). ואולם, עקב הכחשותיו הגורפות, ובהעדר פסק דין בפרשה, לא ראו בבנק ישראל מקום לפסול את צדיק בינו מלהחזיק באמצעי שליטה בבנק. גורם בבנק ישראל אמר ל- Nfc, כי נוכח פסק הדין לא יהא מנוס מבחינה מחודשת של נושא זה. סמכות זו נתונה בידי המפקח על הבנקים, יואב להמן.

[על אי כשירותו להחזיק באמצעי שליטה התרענו כאן ומראש. בנק ישראל לא פעל בזמן. עכשיו יידרש לעשות זאת לאחר שכבר ניתן לצדיק בינו ההיתר להחזיק בבנק, י.י.].

את הפרשה חשף כותב שורות אלה בגלובס בשנת 1996, ועתה היא הגיעה להכרעה בפסק דין בורר. במסגרת אותה חשיפה, שהוכחה עתה, נטען כי צדיק בינו מסר תצהיר כוזב לבית המשפט, ובו טען כי הסכום ששולם לצמד הפולנים בגשיק-גונשיורובסקי במסגרת הסכם פשרה (כנגד הסכמתם לביטול עסקת מכירת מחצית ממניות חברת פז) הינו 80 מיליון דולר, בעוד שהסכום האמיתי היה קרוב ל-97 מיליון דולר.

צדיק בינו ועורכי הדין הנ"ל הכחישו שוב ושוב את הדברים. עתה הוכח כי הם כיזבו לאורך כל הדרך. לצדיק בינו ושותפיו לקנוניה היה עניין, מחד-גיסא, לשלם לצמד הפולנים (מעבר ל-80 מיליון הדולר שהוחזרו לחברה ממנה גנבו), את הסכום הנוסף בסך 17 מיליון דולר, "מתחת לשולחן", כדי שיסכימו לפשרה במסגרתה תוכל קבוצת ג'ק ליברמן וצדיק בינו בתוכה לרכוש בחזרה מחצית מחברת פז; ומאידך-גיסא, יאפשר הדבר לצדדים לאותה עיסקה למלט סכום זה הן מבית המשפט המחוזי (שהטיל בזמנו את העיקולים על כספי צמד הפולנים, לאחר שהוכח כי הכסף נגנב מחברת ארט-ב שנישלטה על-ידי ממשלת פולין), והן מחברת ארט-ב שביקשה לשים ידה על הכספים שנגנבו.

משפחת ליברמן וצדיק בינו חשדו שמדובר בכסף גנוב

בפסק הדין קובע הבורר, כי קבוצת ליברמן בכלל וצדיק בינו בפרט חשדו ב- 1991 - בעת שמכרו לצמד בגשיק-גונשיורובסקי מחצית מחברת פז, כי מדובר בכסף שהושג בעבירה. הכסף הובא לישראל, בחלקו הגדול, במזוודות. למרות זאת, הם מיהרו לבצע את העיסקה כדי להשיג את הכסף לעצמם, גם במחיר של סיכון האינטרסים של מדינת ישראל (פז מחזיקה במאגר דלק אסטרטגי עבור המדינה).

בעת ביצוע העיסקה שלטה משפחת ליברמן בחברת פז. צדיק בינו החזיק אותה עת רק מקצת מהמניות, אך היה הגורם הדומיננטי עליו סמכה משפחת ליברמן. במשך השנים, ולאחר שג'ק ליברמן הלך לעולמי, הוא הצליח לרכוש את השליטה בחברה (51%). יתר המניות מוחזקות עתה על-ידי קבוצת ליברמן (19%), בנק לאומי (20%) ואחרים.

יחסי גומלין: צדיק בינו סידר הלוואה ואחר-כך קיבל תמורה

הבורר קובע ממצאים חמורים נוספים לגבי צדיק בינו. כך לדוגמא, קובע הבורר כי בין קבוצת ליברמן לבין צדיק בינו התקיימו מלכתחילה יחסי גומלין, מכוחם פעל צדיק בינו וביצע את המעשים האסורים. הבורר אף רומז, לכאורה, כי צדיק בינו קיבל הטבות ניכרות באפריל-מאי 1989 מקבוצת ליברמן, וזאת ארבעה-חמישה חודשים אחרי שפעל למענם ואישר להם - בכובעו כמנכ"ל בנק לאומי - הלוואות ענק לרכישת השליטה בקבוצת פז. כותב הבורר:

"מחקירתו של מר בינו צדיק עולה כי הוא ישב בראש הרכב הוועדה בבנק לאומי שאישרה את מתן ההלוואה לקבוצת ליברמן לשם רכישת מניות חברת פז ממדינת ישראל (לפי הגישה הממעיטה, דובר על הלוואה של עשרות מיליוני דולרים), וכעבור כ- 4 חודשים מעת שעזב את תפקידו בבנק, הוא חבר לקבוצת ליברמן.

"מהראיות שהציגו הצדדים עולה כי עבור שירותיו של מר צדיק שילמה לו קבוצת ליברמן (באמצעות אופציות או אמצעים אחרים - קיימת מחלוקת בנוגע לסכומים שקיבל מר בינו צדיק ודרך חישובם) סכומי כסף גבוהים.

"איני עוסק בהיבט האתי של העניין שאינו רלוונטי לענייננו, אלא שיש ביחסי משפחת ליברמן - מר בינו צדיק, כדי להבהיר את האינטרסים של מר בינו צדיק, את המניע למעשים שביצע בעבור משפחת ליברמן ואת יחסי הגומלין ביניהם".