עם ישראל עומד איתן וחזק מתמיד - זאת רק אחת המסקנות שהגיעו אליה החוקרים מהמרכז לחקר הביטחון הלאומי מאוניברסיטת חיפה, בראשותו של הפרופסור גבריאל בן-דור (יום א', 29.5.05).

מהמחקר עולה, כי למרות הפחד הגדול שחש הציבור בישראל בתקופות מסוימות, האמון במוסדות הביטחוניים גבוה וקבוע לאורך האינתיפאדה.

המחקר בדק שש סוגיות מרכזיות הנוגעות לחוסנו הלאומי של הציבור בישראל: רמת הפחד של הציבור בישראל, רמת הפטריוטיות שלו, תמיכתו בעמדות מיליטנטיות, לכידותו החברתית, אמונו במוסדות המדינה ורמת האופטימיות שלו.

על-פי ממצאי המחקר, הלכידות החברתית של הציבור היהודי בישראל נמצאת במגמת עלייה, לעומת רמת המיליטנטיות אשר נמצאת במגמת ירידה.

על-פי ממצאי המחקר, הסיקו החוקרים כי הציבור בישראל "למד" לאורך שנות האינתיפאדה לחיות עם הקשיים שניצבו מולו ועם הטרור, ולפיכך, מטרת הטרוריסטים לפגוע במורל ובחוסן הלאומי של החברה בישראל לא צלחה. הציבור הישראלי מצליח לשמור רמת אופטימיות גבוהה, ולאור ממצאים אלה, מעריכים חוקרי המרכז כי גם בעתיד תצליח החברה הישראלית להתמודד עם משברים צפויים.

את המחקר ערכו פרופ' גבריאל בן-דור, ד"ר עמי פדהצור וד"ר דפנה קנטי-נסים. נתוני המחקר נאספו באמצעות סקר טלפוני רחב היקף.

מדידת הפחד מטרור: מדד הפחד מורכב מארבעה היגדים (כל היגד נמדד בטווח של 1-6, 1 - לא מסכים/לא תופס כאיום, 6- מסכים מאוד/תופס כאיום חמור):

- טרור בתחומי מדינת ישראל שיזעזע את המערכת הפוליטית.

- טרור שיפגע בחיי ובחיי משפחתי.

- הטרור הוא סכנה אסטרטגית לביטחונה הלאומי של מדינת ישראל.

- הטרור פוגע בשגרת החיים בישראל.

באפריל 2005 נרשמה רמת הפחד הנמוכה ביותר

באופן כללי, מדד הפחד בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל הוא גבוה (נע בין 4.76 ל-5.19) אך יציב יחסית (מלבד עלייה משמעותית באפריל 2002 - 5.21, לאחר גל הטרור באותה התקופה). מאז אוקטובר 2003 חלה ירידה מתונה ברמת הפחד עליו מדווח הציבור היהודי - באפריל 2005 הגיע מדד הפחד מטרור בקרב היהודים לרמה הנמוכה ביותר מתחילת האינתיפאדה (4.76).

בניגוד לירידה ברמת הפחד בקרב היהודים, בקרב המיעוטים בישראל (מוסלמים, נוצרים ודרוזים) קיימת עליה (אוקטובר 2004 - 4.15, אפריל 2005 - 4.44).

מדד המיליטנטיות של החברה הישראלית:

מדד המיליטנטיות מורכב משני היגדים:

- כל פעולה צבאית שישראל יוזמת היא צודקת.

- כל האמצעים כשרים במסגרת מאבקה של ישראל בטרור.

ירידה במידת המיליטנטיות של תושבי יש"ע

בהשוואה לאוקטובר 2004, קיימת ירידה ברמת המיליטנטיות שמציג הציבור היהודי בישראל (אוקטובר 2004 - 4.34, אפריל 2005 - 4.19). בנוסף, נמצאה גם ירידה ברמת המיליטנטיות בקרב תושבי יש"ע (אוקטובר 2004 - 4.67, אפריל 2005 - 4.57).

בחלוקה על-פי מידת דתיות, ניתן לראות כי הירידה ברמת המיליטנטיות מלווה את כל החברה היהודית בישראל - כאשר המיליטנטיים ביותר הם הדתיים (4.64) והמסורתיים (4.6), לאחר מכן נמצאים החרדים (4.2), והכי פחות מיליטנטיים הם החילוניים (3.96).

מדד הפטריוטיות של הישראלים

מדד הפטריוטיות מורכב מארבעה היגדים:

- אני אוהב את ישראל וגאה בה.

- ישראל היא ביתי ואינני מתכוון לעזוב אותה.

- כאשר מגנים את ישראל בחו"ל אני מתרגז.

- כאשר המצב הביטחוני דורש זאת, מוצדק להכביד את נטל המסים.

מגמת ירידה ברמת הפטריוטיות בקרב החילוניים

באופן כללי, רמת הפטריוטיות בקרב האוכלוסייה היהודית נשארה יציבה: 4.74 באפריל 2004, 4.76 באוקטובר 2004, ו- 4.75 בסקר האחרון. הירידה המתונה ברמת הפטריוטיות של האוכלוסייה היהודית, שהחלה ב-2002, נעצרה. גם בקרב המיעוטים בישראל, קיימת יציבות ברמת הפטריוטיות (3.25 באוקטובר 2004 ו - 3.26 כעת).

לאחר עלייה קלה ברמת הפטריוטיות של החילונים באוקטובר 2004 (4.75, בהשוואה ל-4.64 באפריל 2004), באפריל 2005 (4.68) ניתן לראות חזרה למגמת הירידה שמלווה את הציבור החילוני מאפריל 2002.

מדד הלכידות חברתית:

מדד הלכידות החברתית מורכב מחמישה היגדים המודדים את מידת החומרה של האיומים הבאים על מדינת ישראל:

- ויכוח פוליטי מתמיד וקיצוני בין שמאל וימין.

- התגברות המתח בין דתיים וחילוניים.

- התגברות המתח בין אשכנזים וספרדים.

- התגברות המתח בין יהודים וערבים.

- התגברות המתח בין ותיקים ועולים.

אפריל 2005: רמת הלכידות החברתית הגבוהה ביותר

מתחילת האינתיפאדה הלכידות החברתית של הציבור היהודי נמצא במגמת עלייה. באפריל 2005 (3.33) נמדדה הלכידות החברתית הגבוהה ביותר (אוקטובר 2004 - 3.24).

מדד האמון במוסדות:

מדד האמון מורכב מתשעה היגדים: הכנסת; המפלגות; בית המשפט העליון; התקשורת; ביטוח לאומי; המשטרה; השב"כ; המוסד; צה"ל.

האמון במוסדות הביטחוניים - הגבוה ביותר

באופן כללי, מגמת הירידה המתונה והקבועה ברמת האמון במוסדות נמשכת. ממוצע האמון המשוקלל בקרב האוכלוסייה היהודית ירד בממוצע מ-3.75 באוקטובר 2004, ל-3.73 באפריל 2005.

מבין המוסדות: האמון במוסדות הביטחוניים (צה"ל, מוסד, שב"כ ומשטרה) הוא הגבוה ביותר (4.53), לאחר מכן האמון בבית המשפט העליון (4.23), המוסדות הפוליטיים (הכנסת והמפלגות) זוכים למידת האמון הנמוכה ביותר (2.61).

אמונם של תושבי יש"ע בצה"ל נמצא בעלייה מאפריל 2004 (4.97), וכעת עומד על ממוצע של 5.09. לעומת זאת אמונם בכנסת נמצא בירידה, באפריל 2004 ממוצע האמון היה 3.21, באוקטובר 2004 2.78, וכעת באפריל 2005 האמון של תושבי יש"ע בכנסת הוא הנמוך ביותר שנמדד מתחילת האינתיפאדה והוא עומד על 2.53.

האופטימיות הלאומית בעליה מתמדת:

מגמת עלייה באמונה שגם בעתיד ישראל תתמודד בהצלחה עם האתגרים שיוצבו לפניה בקרב הציבור היהודי נמשכת (זאת לאחר ירידה בין אפריל 2002 לאוקטובר 2003), ובאפריל 2005 נמצאה עלייה גם באופטימיות של המיעוטים (3.58 באפריל 2005, לעומת 3.09 באוקטובר 2004).

בקרב תושבי יש"ע נרשמה עלייה באמון שגם בעתיד ישראל תתמודד בהצלחה עם האתגרים שיוצבו לפניה, מ-4.47 באוקטובר 2004 (רמת האופטימיות הנמוכה ביותר שמדדה בקרב ציבור זה) ל-4.68, וזאת בתקופת ההכנות לקראת תוכנית ההינתקות.