לא רק התלמידים נוהגים להפנות כינויי גנאי כלפי בני הנוער בעלי נטייה מינית הומו-לסבי, אלא הערות נשמעות גם מצד המורים: 47% מהתלמידים שמעו הערות אלה מצד המורים בתדירות גבוהה. כך עולה (יום ג', 31.5.05) מסקר שנערך על-ידי ארגון נוער גאה.
הסקר נערך באמצעות פורום מחקר של הארגון המורכב מחוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממכללת עמק יזרעאל.
מהסקר עוד עולה, כי 61% מהתלמידים ציינו שהמורים אינם מגיבים למשמע הערות הומופוביות ו-44% ציינו, כי תלמידים אף פעם לא מתערבים לטובת התלמידים הנפגעים.
64% מבני הנוער דיווחו כי הם הוטרדו מילולית מצד חבריהם ללימודים וכ-24% גם הותקפו פיזית, מתוכם כ-6% דיווחו על תקיפות פיזיות בתדירות גבוהה.
למרות הכל - התלמידים מגיעים כרגיל לבית הספר
כ-86% מהתלמידים ציינו, כי הם אף פעם לא נעדרו מבית הספר על רקע זה ואילו כ-77% ציינו, כי לא החסירו שיעור בודד על רקע חוסר ביטחון אישי.
בארה"ב תלמידים ומורים מתערבים יותר למשמע הערות הומופוביות
בסקר דומה שנערך בארה"ב בשנים 1999, 2001, 2003 עולה, כי בארה"ב תלמידים ומורים מתערבים יותר למשמע הערות הומופוביות: תלמידים - 24% לעומת 17% בארץ; מורים - 40% לעומת 10% בארץ. נוסף על-כך, המורים מתערבים בשיעור גבוה יותר מהתלמידים, בניגוד למה שקורה במערכת החינוך בישראל.
עוד עולה, כי רק כ-14% מבני הנוער, ציינו כי קיימים ספרים ומקורות מידע בנושא בספריית בית הספר, לעומת כ-37% מבני הנוער בארה"ב.
מהממצאים עוד עולה, כי 52% מבני הנוער בארה"ב מרגישים בנוח לשוחח עם מורים בבית הספר על נטייתם המינית ובעיותיהם, לעומת רק כ-25% מהתלמידים בישראל. בדומה לכך, כ-56% מהמשיבים בקרב התלמידים בארה"ב ציינו, כי הם מרגישים בנוח לשוחח עם יועץ או פסיכולוג בית הספר לעומת רק כ-37% מהמשיבים בישראל.
יניב ויצמן, מייסד וראש ארגון נוער גאה, מסר כי מערכת החינוך מפגרת אחר החברה הישראלית במידת הסובלנות שהיא מפגינה כלפי הקהילה ההומו-לסבית: "בעוד שהחברה הישראלית מתקדמת ביחס לעולם בגילויי הסובלנות ובחקיקה, מערכת החינוך, המהווה צומת קריטי בעיצוב חייהם של בני נוער, כמעט ואינה יוצרת סביבה תומכת עבור אותם בני נוער ואינה מעודדת גישה סובלנית בקרב חבריהם. חמור מכך, ישנם גורמים במערכת החינוך שאף עושים את ההיפך".
"ארגון נוער גאה מקווה שמשרד החינוך, אשר חורט על דגלו שוויון ותמיכה בכל תלמיד, יטמיע את תוצאות הסקר וינקוט בשורה של צעדים כגון יצירת גישה למידע לתלמידים בני הקהילה ההומו-לסבית, הכנסת תכנים בנושא לתוכנית הלימודים, קיום פעילויות המקדמות סובלנות כלפי הקהילה", אמר ויצמן והוסיף כי "המטרה המרכזית היא חיזוק תחושת השייכות והביטחון של הנוער על-מנת שלא ייווצר פער לימודי על רקע הזהות המינית".
