האגודה לזכויות האזרח ועמותות קו לעובד ומוקד סיוע לעובדים זרים עתרו (יום ג', 31.5.05) לבג"צ נגד שר התעשיה, המסחר והתעסוקה ונגד הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים במשרדו, בדרישה להפעיל כדבר שבשגרה את סמכותם לשלול היתרי העסקה של עובדים זרים ממעסיקים, אשר נמצא כי הפרו את זכויותיהם של הזרים, המועסקים על-ידם.
העותרים דורשים, כי נוהל ביטול היתרים החל היום ישונה כך שבמקום ההנחיה לבטל היתרים במקרים חמורים וחריגים בלבד תופיע הנחיה, כי הפרה של זכויות על-פי דין של עובדים זרים תגרור ככלל ביטול ההיתר, בכפוף להליך ראוי והוגן. העתירה הוגשה על ידי עו"ד מיכל פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח.
סעיף 1טו לחוק עובדים זרים מסמיך את משרד התמ"ת לשלול היתרים להעסקת זרים, כאשר נמצא, כי המעסיקים הפרו את זכויות עובדיהם. בפועל, סמכות זו כמעט ואינה מופעלת, גם כאשר מתגלות הפרות מובהקות של חוקי המגן ושל זכויות היסוד של העובדים הזרים. זאת למרות שמדובר באמצעי אכיפה אפקטיבי ביותר העומד לרשות המדינה במלחמתה כנגד מעסיקים עברינים.
על-פי נתונים שהועברו לארגונים העותרים, על-ידי ממונה חוק חופש המידע במשרד המשפטים, בשנת 2003 בוטלו על-ידי משרד התמ"ת שני היתרים בלבד; בחודשים ינואר 2004 - פברואר 2005 - 54 היתרים בלבד. להמחשת השימוש הנדיר בסמכות לשלילת היתרים, נציין, כי בתקופה המקבילה, מינואר 2004 ועד פברואר 2005, הוטלו - על-פי אותו מקור - 12,303 קנסות מינהליים בגין הפרת הוראות חוק עובדים זרים, כמחציתם בגין פגיעה בזכויות שונות של העובדים.
עו"ד פינצ'וק מציינת, כי ההעדפה המוחלטת של מסלול הקנסות המינהליים על פני מסלול שלילת היתרי העסקה בעייתית במיוחד נוכח אחוזי הגביה הנמוכים של קנסות אלה. כך, על-פי נתונים שפורסמו בדוח השנתי של מבקר המדינה, בפרק הזמן שבין ינואר 2003 ובין ספטמבר 2004 עמד שיעור גבייתם של הקנסות הללו על כ-17% בלבד.
למרות שעובדות אלה ידועות היטב למשרד התמ"ת, נאמר בעתירה, ממשיך המשרד להעדיף באופן כמעט בלעדי את מסלול הקנסות, אף שבידו אמצעי אכיפה בעל יכולת הרתעה רבה הרבה יותר. בחירה זו צורמת במיוחד נוכח התופעות הקשות, המוכרות היטב לראשי המשרד, של ניצול עובדים זרים ופגיעה בזכויותיהם על-ידי מעסיקים.
מדיניותו של משרד התמ"ת, נאמר עוד בעתירה, פוגעת אנושות בתכליתו החברתית הברורה של החוק. מדובר במדיניות הסוטה מהוראות החוק ונגועה בחוסר סבירות קיצוני. חומרה מיוחדת, נאמר עוד, יש לייחס למדיניות זו, נוכח מחדליו של המשרד בהגנה על זכויות העובדים הזרים וכשלונו הצורם באכיפת החוק על המעסיקים.
מדיניות זו, אשר מקילה עם מעסיקים מפירי חוק, כמו גם האכיפה הרופפת ממילא של זכויות עובדים בכלל ועובדים זרים בפרט, יוצרת אווירה של זלזול בזכויותיהם של עובדים זרים מצד רשויות האכיפה ומצד המעסיקים, וגורמת, במישרין ובעקיפין, לפגיעה קשה בזכויותיהם על-פי חוק ובזכות היסוד שלהם לקיום בכבוד.
לנוכח דברים אלה, וכיוון שפניות הארגונים בנושא זה לא הביאו לשינוי במדיניות, התבקש בג"צ לקבוע, כי על משרד התמ"ת לבטל היתר להעסיק עובדים זרים עת נמצא, על-ידי פקחיו או בתום הליך משפטי, כי המעסיק הפר זכויות ע"פ דין של עובדים זרים המועסקים על-ידו.
