מחקר חדש מחזק את ההשערה כי הגנים שלנו משחקים תפקיד חשוב בדרך בה גופנו
מגיב לכולסטרול.
השערה זו מסבירה גם מדוע אנשים מסויימים יכולים לאכול כל מה שרק ירצו ללא שהדבר ישפיע על רמות הכולסטרול שלהם בעוד אחרים צריכים לחשוב על כל מה שהם מכניסים לפה.
צוות חוקרים עקב אחר 28 זוגות של תאומים זכרים זהים. אחד מכל זוג תאומים עסק בפעילות גופנית נמרצת, בעוד השני לא עסק בכל פעילות גופנית שהיא. החוקרים ניתחו כיצד הגיב הכולסטרול ה'רע' של התאומים לתזונה שהיתה עשירה או דלה בשומן.
למרות שתאומים זהים חולקים בדיוק את אותם גנים, בחרו החוקרים בתאומים אלו בגלל העובדה כי סגנון החיים שלהם היה שונה לחלוטין. אחד מכל זוג תאומים היה רץ למרחקים ארוכים בקביעות.
במשך שישה שבועות אכלו התאומים תזונה עשירה בשומן (תזונה בה 40% מהקלוריות מגיעות מהשומן), או תזונה דלה בשומן (תזונה בה 20% מהקלוריות מגיעות משומן). לאחר מכן החליפו הזוגות את התזונה לששת השבועות הבאים. לאחר כל תקופה של שישה שבועות, נבדקו רמות הכולסטרול בדם.
החוקרים רצו לבדוק האם השינויים ברמות הכולסטרול בדם בעקבות הדיאטות השונות יהיו זהים או שונים בכל אחד מזוגות התאומים הזהים, זאת למרות שסגנון החיים היה שונה לחלוטין בין השניים.
במחקר זיהו החוקרים דמיון חזק בדרך בה כל אחד מזוגות התאומים הגיב.
החוקרים דיווחו כי באם אחד התאומים אכל מזון עשיר בשומן ללא שנגרמה עלייה ברמות הכולסטרול הרע, אזי גם אחיו. אם רמות הכולסטרול הרע עלו כשאחד התאומים אכל מזון עשיר בשומן - כך גם אירע אצל אחיו.
הממצאים מראים כי השינויים ברמות הכולסטרול הרע אצל התאומים היו דומים ביותר מאחר והתאומים חלקו את אותם הגנים. אצל חלק מהתאומים היה גן אחד או יותר שהפך אותם רגישים לכמות השומן בתזונה. אצל תאומים אחרים היו גנים שהפכו אותם רגישים לתזונה עשירה בשומן גם ללא קשר לרמת הפעילות הגופנית בה עסקו.
ניסוי זה הראה את החשיבות הרבה של הגנים. בעוד שישנם אנשים שצריכים להזהר לגבי התזונה שלהם, אחרים יכולים להנות מחופש רב הרבה יותר לגבי הבחירות התזונתיות שלהם.
ממצאי המחקר פורסמו בעיתון האמריקני "תזונה רפואית".