שר האוצר, בנימין נתניהו, ושר התחבורה, מאיר שיטרית, חתמו היום (א', 24.7.05) עם חברת "כרמלטון" על הסכם הזיכיון למימון, הקמה ותפעול בשיטת ה-BOT של פרויקט "מנהרות הכרמל".
שר האוצר אמר בעקבות החתימה כי "אחרי שנים ארוכות של סבך בירוקרטי רואים סוף סוף את האור בקצה המנהרה. שמנו לנו למטרה להתיר את כל החסמים ולסייע ככל האפשר ליזמים מהארץ ומחו"ל לקדם את השקעותיהם בפרויקטים בישראל, וכך אנו עושים".
שר התחבורה ציין כי "יש שיתוף פעולה מלא בין משרד האוצר ובעיקר אגף החשכ"ל מול משרד התחבורה בקידום פרויקטים נרחבים לתשתית, רבים מהם בשיתוף המגזר הפרטי. פרויקט כמו מנהרות הכרמל מהווה השקעה כלכלית שנותנת את התשואה הגבוהה ביותר, ופרויקט בשיטת PFI או BOT מבטיח מהירות ביצוע לצד מחיר כדאי יותר".
עלות ההקמה מוערכת בכמיליארד שקל, על חשבון הזכיין. בנוסף ישלם הזכיין למדינה תמלוגים בגובה 266 מיליון שקל. על-פי ההסכם, מעבר להכנסה מסוימת ישלם הזכיין למדינה השתתפות ברווחים בגובה של בין 15% ל-70%, תלוי בגובה ההכנסה. העבודות על יתחילו באפריל 2006 והכביש צפוי להיפתח לתנועה בשנת 2010.
לטענת משרדי האוצר והתחבורה ההסכם שנחתם כולל שני יתרונות מרכזיים למדינה: הראשון - המדינה הצליחה במהלך המו"מ להפחית את גובה האגרה בכ-50% עבור נסיעה במנהרות, והשני - במידה והפרויקט יעמוד בתחזיות הביקוש ואף נמוך מכך, המדינה תזכה לחלק מרווחי היזם. בנוסף ליתרונות אלה, טוענים באוצר כי לפרויקט תועלת כלכלית למשק המוערכת במאות מיליוני שקלים בשנה.
המכרז לביצוע הפרויקט בשיטת ה-BOT פורסם כבר בשנת 1996. הזכיין אמור להקים ארבע מנהרות בהר הכרמל, לתחזקן, לתפעלן, לגבות אגרה ולאחר 35 שנים להעבירן לידי מדינת ישראל. בשנת 1997 זכתה במכרז קבוצת "כרמלטון" שכללה את אשטרום, דראגדוס הספרדית, נכסים ובניין ופיבי.
בשנת 1999 הגיעה הקבוצה לסגירה פיננסית מול בנק דיסקונט והיתה אמורה להתחיל בהקמת הפרויקט, שלא החלה עד היום.
בשל העיכוב בביצוע הפרויקט, החליטו חברות דראגדוס, נכסים ובניין ופיבי לסגת מביצוע הפרויקט ואת מקומן תפסה חברת שיכון ובינוי.
