בית המשפט העליון דחה (09.08.05) את בקשתו של עמנואל פלד, לקיום דיון נוסף בעניין הרשעתו בסדרת עבירות של ניסיון להשגת דבר במירמה.
פלד, שנחשף בתוכניתו של אמנון לוי וזכה לכינוי "אדוני", הורשע בבית משפט השלום בתל-אביב לאחר שפנה לעשרות אנשים במכתב, בו דרש מהם תשלום עבור שימוש בשירותי שיחות אירוטיות, אותן סיפקה, על-פי הנטען, חברת "עמית קשר אמת בע"מ" שבבעלותו. מכתב זה כלל התראה לפיה אי-תשלום החוב יגרור נקיטת צעדים משפטיים, אף שפלד ידע כי הם מעולם לא התקשרו עם חברת "עמית" ולא קיבלו ממנה שירות כלשהו.
לאחר שנגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי וכן קנס כספי, ערער פלד על הרשעתו לבית המשפט המחוזי.
במהלך הדיון בערעור נקבע כי מסקנותיו העובדתיות של בית משפט השלום מבוססות כהלכה, והחלטתו הושארה על כנה. גם בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון נדחתה.
פלד לא אמר נואש, והגיש בקשה לקיום דיון נוסף בעניינו. במסגרת בקשתו זו, טען כי נגרם לו עיוות דין כמשמעותו בחוק בתי המשפט, וכן כי קיימות בעניינו ראיות חדשות העשויות לשנות את התוצאה. מנגד, עמדת המדינה היתה כי לא הוכחה עילה לקיומו של משפט חוזר - הבקשה נסמכת על טענות אשר נדונו בערכאות קודמות ונדחו, ואין מקומן בהליך מסוג זה.
במסגרת הדיון בבקשה, בחן השופט אדמונד לוי את בסיסה של הסמכות להורות על קיומו של משפט חוזר, וקבע כי היא "משקפת איזון בין שני ערכים מרכזיים: הראשון, עניינו בהבטחת מנגנון דיוני אשר יאפשר תיקון טעות שנפלה בהרשעתו של אדם, והשני, עניינו בעיקרון סופיות הדיון".
כמו כן, בבקשה מסוג זה, אין בית המשפט ממלא תפקיד של ערכאת ערעור, הואיל ונקודת המוצא היא שפסק הדין המרשיע ניתן כדין, אך בשל קיומה של אחת העילות המנויות בחוק בתי המשפט, מוטל ספק בצדקתו, ומכאן האפשרות שתוצאתו תשתנה.
"לנוכח כל אלה, לא די בטענות כלליות וסברות שמעלה מבקש, ועליו להצביע על תשתית איתנה להוכחת קיומה של אחת העילות, בטרם יעדיף בית המשפט שיקולי צדק על השיקול של סופיות הדיון".
