בית משפט השלום בתל אביב קיבל השבוע (22.8.2005) באופן חלקי את תביעת עיריית הרצליה נגד עמותת "צלול".
במהלך חודש יולי 2004 החלה עמותת "צלול" בקמפיין פרסומי במסגרתו טענה כי עיריית הרצליה מזהמת את מי הים ומזרימה לים ביוב שאינו מטוהר. "למה תושבי הרצליה שוחים בים של חרא ולא בים צלול? כי עיריית הרצלייה מזרימה 7 מיליון קוב של מי ביוב מדי שנה", נכתב בפרסומים.
בעקבות הפרסום הגישה עיריית הרצליה תביעה בסך 50,000 שקל ובה טענה כי מדובר בהוצאת דיבה ולשון הרע. עוד טענה העיריה כי העמותה צירפה גרף שתיאר בצורה מניפולטיבית ובלתי נכונה את ניתוח "נתוני הזיהום של החוף הנפרד בשנה האחרונה" ובכך הטעתה את הציבור.
בפסק הדין שהתקבל השבוע כותב השופט כי ההכרעה בשאלה האם בוצעה עבירה על חוק איסור לשון הרע איננה קלה במקרה זה. עם זאת, השופט קובע כי בגרף שפרסמה עמותת "צלול" נבחרו שישה תאריכים לאורך תקופה של כעשרה חודשים, כאשר הקורא הסביר יכול להסיק כאילו לאורך כל התקופה [ולא רק בששת התאריכים שפורסמו, נ.י] מי הים היו מזוהמים ומעל לתקן של 400 חיידקים.
לאור זאת מקבל השופט את עמדת עיריית הרצליה וקובע כי בפרשום יש משום לשון הרע.
להגנתה טענה עמותת "צלול" כי עיריית הרצליה הינה רשות מקומית וכלל אינה זכאית לסעד בגין חוק איסור לשון הרע. בית המשפט דוחה את טענתה זו וקובע כי על אף העובדה כי מדובר ברשות מקומית, קיימת לה זכות לתבוע פיצוי בגין הפרת חוק איסור לשון הרע כפי שכל תאגיד בהיותו "אדם" זכאי.
עם זאת מוצא השופט כי העיריה לא הביאה כל ראיה לנזק כלכלי שנגרם לה עקב הפרסום ומשבח את העמותה על פעילותה לטובת איכות הסביבה ורווחת התושבים בתום לב.
בית המשפט מקבל באופן חלקי את התביעה ומעמיד את סכום הפיצוי על סכום סמלי של 500 שקל, שהינם כאמור 1% מהסכום עליו הועמדה התביעה.
בעיריית הרצליה הביעו סיפוק מפסק הדין וטוענים כי הדבר החשוב ביותר הוא כי כעת ברור שמקורן של כל האשמות העמותה בכזב וכי עיריית הרצליה פועלת בהתאם לכל התקנים המחמירים תוך דאגה לתושבי העיר ולאיכות הסביבה. "החלטת בית המשפט מוכיחה חד-משמעית את אשר אנחנו טוענים לאורך כל הדרך: לא הכל צלול בעמותת 'צלול'!!" נמסר מעיריית הרצליה.
